רבים שאלו אותי למה לא הסכמתי להתפלל לרפואתו של אריק שרון כשאיבד את הכרתו. אמרתי אז ואני אומר גם עתה שאינני שונא אותו. אבל להתפלל עליו זה יהיה דבר שקר, ואלוקים שונא שקרנים. לא סיפרתי שמקור התחושות הקשות שלי כלפיו היה בתשעה באב שבו התחיל הגירוש.
באותו יום נפגשתי איתו עם עוד כמה רבנים מהגוש הנצור, מבדולח ומנווה דקלים. מכפר דרום וממורג. רבנים שליוו את המגורשים בשעותיהם הקשות ביותר. ישבנו איתו במשרדנו ומאחוריו, להפתעתנו, רמב"ם ותלמוד בבלי. שולחן ערוך ושאר הספרים של קדשי ישראל. חשבתי לרגע שהוא אמור לדעת מה שכתוב בהם. או לפחות לתת להם כבוד.
אחרי שנתיים מהפגישה הנוראה הזו הגעתי למסקנה שהוא וחבריו שפגעו בארץ ישראל לא ראו ולא יכלו לראות דברים שהיו מונחים על שולחנם, ולא רק אלה שאחרי גבם. תשאלו את עצמכם שאלה פשוטה איך זה שאדם שכל המודיעין חשוף לפניו לא רואה את מה שאנחנו ועוד רבים מאיתנו ראו באותם ימים בלי דוחות מודיעין ובלי הערכות של מומחים וכד'.
אמרנו לו באותה פגישה את כל מה שעתיד לצערנו להיות ולצערנו הרב גם התגשם. הכל בכל מכל כל. גם עליית החמאס. וגם שבירת רוח הלחימה של צה"ל. גם העובדה שאין למתיישבים איפה להיות יום אחרי הגירוש. וכן... גם העובדה שהוא ייזכר לדראון עולם.
אריק. גיבור ישראל, בודאי חשוב לו בטחון המדינה. היה רגיל לומר באותם ימים "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". ובכן הוא הקשיב לכל דברינו בנימוס אמר שיחשוב עליהם וכד', ובזאת נסתיימה הפגישה. למה הוא לא הקשיב? גם שחיתות אישית לא מצדיקה עיוורון כל כך גדול.
יש תשובה, אבל לפני כן אני רוצה להזכיר לכולנו את מלחמת יום כיפור. בשעותיה הקשות של המלחמה אמר שר הביטחון דאז, משה דיין: "הולכת לנו המדינה, הולך לנו הבית השלישי". אחרי המלחמה הוקמה ועדת חקירה לבדוק איך סיכנו כך את עצמנו. על מה שילמנו באלפי הרוגים? הנורא מכל שהתגלה לוועדת החקירה היה שכל המידע על כוונת המצרים והסורים לתקוף ביום כיפור היה מונח פרוס לאור יום במטכ"ל. אם כך איך קרה שכל הצבא נח לו שאנן על מקומו ולא התכונן למלחמה אפילו בנקיפת אצבע?
התשובה מונחת במגילת איכה, קרה להם מה שקרה למרגלים. "הקדימו את הפה לעין". ולא את העין לפה. הם הסיקו מסקנות ורק אחר כך קראו את המפות והעובדות. העובדה הזאת סימאה את עיניהם מלראות את האמת.
כיוצא בדבר אתה אומר על הסכמי אוסלו. שהניחו כי הנשק, הכבוד, פרס נובל, הכוח, התשתיות, האימונים והאדמה שאנחנו נותנים למחבלים שהבאנו מתוניס יופנה למלחמה בטרור? קשה להאמין. אבל באמת כך חשבו חברי כנסת שתמכו מפורשות בהסכם הזה, אחרי כל מה שכתבנו לעיל, זה לא פלא איך חברי הכנסת הדתיים והחרדיים לא ראו אפילו את דבריו המפורשים של השולחן ערוך (יו"ד סימן קנה) על איסור נתינת נשק לנכרים כאלו. הם פשוט הקדימו את הפה לעין.
אל תתרשמו מוידויו הנוקב של סגן נשיא בית המשפט העליון על החיפוי המעוות שנתן בית המשפט העליון למשפחת שרון כדי שהם יוכלו לבצע את הגירוש. דבריו נאמרו מתוך מטרה לנקות את עצמו מהגירוש שבו הוא אישית מילא חלק מרכזי ביותר. לא הוא ולא ד"ר חנן נווה מקול ישראל שסיפר כיצד עובדת התקשורת המגויסת באופן שיקרי, לא משנים כלום חוץ מניסיון מאוחר מדי לנקות את המצפון. זה לא יבטיח לנו שלא יהיו עוד הרפתקאות כאלה ואחרות מבית מדרשם של שמעון פרס ואולמרט על "התכנסות" ו"חוזה שלום עם סוריה". שכולם כולם כוללים התעלמות מסוכנת עד אימה מההתחמשות שמתרחשת היום ממש מול עיניהם היום על-ידי החמאס והחיזבאללה.
משום מה לא רואים כלום!
דברי חז"ל שנאמרו לפני אלפי שנים - נכונים גם היום. יש אנשים שלא רואים מאומה. הם עצמו עיניים. הם עוצמים עיניים ואין שום סיבה שהם יפתחו אותם בעצמם. אולי זה שוחד ואולי זה מסיבות אחרות. זה לא משנה. הם לא רואים את כל הדברים הפשוטים שאתם רואים. אם המדינה יקרה לנו אנחנו צריכים לעשות מעשה. אנחנו צריכים לומר את הדברים היותר פשוטים שבעולם. צריך לחזור לגוש קטיף. לתקן את העוול. אם רוצים להציל את המדינה צריך לומר את הדברים הברורים הללו למרות שהם לא מסתדרים עם תמונת העולם ההזויה של אלה שתכננו וביצעו את הגירוש מגוש קטיף.