אדם שמונה לתפקיד בכיר בשרות הציבורי, אשר פגע פגיעות לשוניות חזור ופגוע בקהלים שלמים, לא חזר בו ולא התחרט, מוכיח לכולם זהו דפוס התנהגות קבוע אצלו לאורך שנים, אין כל נסיבות מקלות של לחץ מיוחד או מצוקה רגעית, וכל הפגיעות הלשוניות האלה לא עלו כלל לדיון בעת החלטת הממונים על המינוי - כדאי שיתחיל לחפש עבודה חדשה.
קצין המשטרה שחם ניסו, הוא שוטר בכיר חכם, נאמן ויעיל אך אירוע בודד בעברו בו כשל בפיו, כמעט חיסל לו את הקריירה במשטרה.
הימים ימי הינתקות, המוני מפגינים, כעס, מתח רב - המשטרה עובדת מסביב לשעון. קצין המשטרה שחם ניסו עומד בפני פקודיו העייפים ואומר מילים מאוד מאוד קשות, אשר אוזן סבירה אינה סובלתם. מדבריו ניתן לראות שנאה וטינה כלפי המפגינים חובשי הכיפות, כלפי החרדים, ויש המבינים מדבריו אמירות גזעניות ומסיתות.
באותו יום הורחק בקצין הבכיר מטיפול בנושאי ההינתקות, וחזר לתפקידו בנגב.
חלפו שנים, מפכ"ל המשטרה החדש ביקש לקדמו, ולמנותו לתפקיד בכיר במחוז ירושלים, ואז עתרו לבג"צ מספר אזרחים וגופים, על-מנת למנוע את המינוי, על-רקע אותה התבטאות קשה ומיותרת.
בית המשפט דחה את העתירה ולא התערב בשיקולי צמרת המשטרה, אך מנימוקיו המפורטים והמלומדים של בית המשפט ניתן ללמוד באלו תנאים היה כן מתערב בית המשפט.
מעידה חד פעמית בית המשפט מדגיש כי לדעת כולי עלמא היה המקרה הנ"ל מקרה חד פעמי בכל הקריירה המקצועית הענפה של הקצין שחם.
החרטה הקצין שחם הבין כמעט מיד את טעותו החמורה, התחרט חרטה אמיתית, והביע את חרטתו בפומבי, תוך ניסיון כנה למזער את נזקי אמירתו הבוטה.
הענישה הקצין שחם הורחק מיידית מפעילות בהינתקות הוא גם התרחק מיידית ממרכז העניינים וחזר לעבודה ה"אפורה" של תפיסת גנבים ושודדים בנגב (כן ירבו קצינים "אפורים" כאלה במשטרה).
לקיחת האחריות ה"גלות" של הקצין שחם הרחק ממוקד העניינים היתה גם מיוזמתו הוא, לאחר שהבין את גודל טעותו.
אין ההתבטאות מביעה כל דפוס התנהגות או חשיבה קבועים, נהפוך הוא הובאו בפני בית המשפט מכתבים רבים של רבנים ומנהיגי קהילה אשר העידו על הקצין שחם כאיש שלום ופיוס, איש אשר המרחק בין ובין גזענות הוא מרחק שמיים וארץ, איש אשר בתפקיד קודם בעיר העתיקה כיבד וזכה לכבוד מכולם ולכולם.
הנסיבות דבריו החריגים של שחם נאמרו בלהט העימות מול מפגינים, לאחר 4 ימים של פעילות רצופה, כאשר הוא חש שהכוחות של כוחותיו כָּלים, וביקש להפיח בהם מרץ ועידוד.
הוא טעה כמובן טעות קשה בשיקול הדעת, אך אסור לנו להתעלם מהנסיבות בהן קרתה הטעות.
שיקול הדעת של השר והמפכ"ל כאשר החליטו השר והמפכ"ל על המינוי, היה מונח בפניהם נושא ההתבטאות, והם לקחו אותו בחשבון במכלול השיקולים בעד ונגד המינוי. ולא רק שלקחו את העניין בחשבון, אלא אף נתנו לתאונה הקשה של הקצין שחם משקל ראוי.
בפועל סלל בית המשפט העליון, בהחלטתו פה אחד את העקרונות לשיקול דעת בכל מקרה בו התבטאויות קיצוניות של אדם עומדות לו לרועץ במהלך קבלת תפקיד חדש.
הקצין שחם אומנם טעה טעות חמורה, אך הבין מיד את טעותו הקשה, נקט את כל האמצעים על-מנת למזער את הנזק, לא חזר עליה, הוכיח לכולנו שאכן מדובר בכשל לשוני חד פעמי הרחוק מתורת עולמו כמרחק שמים וארץ, מה עוד שהגורמים שמינו אותו שקלו היטב את יתרונותיו אל מול הכתם הקשה הזה בעברו.
ומן הלאו כדאי שכולנו נלמד על ההן, מתי יתערב הבג"צ ויפסול מינויים בשרות הציבורי, על-רקע של התבטאויות חריגות, מזיקות ופוגעות.
