אין שום חידוש בקביעה שהפוליטיקאים משפיעים על חיי כ"א מאיתנו. אם הם (ישרים ו-) חכמים ובעלי כושר ביצוע, השפעתם על חיינו, חיובית. אם הם בינוניים - השפעתם פרווה. אם הם הוזים - השם ירחם. הכי גרועים הם הדתיים. לא אלה יראי השמיים עם הכיפה, אלא משיחי השלום מהשמאל. הם בטוחים שאם יכנו "נתיב דמים" בשם "דרך השלום" - האופק יתבהר. המשנה לראש הממשלה, חיים רמון - הוא אחד הבכירים שבהם.
העיתונאי ארי שביט קלט אותו: "חיים רמון הוא (שימו לב) המומחה מספר אחד למחשבה שטחית והרסנית במדינת ישראל. ראינו את זה פעם אחר פעם, ולכן אני מציע להיזהר מהעצות של האיש הזה" ("שנתיים להינתקות" הערוץ הראשון, 24.07.07).
"המומחה מספר אחד למחשבה שטחית והרסנית" הוא אמר. לא הייתי מביא את הציטוט הזה של שביט, אלמלא הסביר רמון ל... ארי שביט את היתרונות בהינתקות. שימו לב: "בעזה, בגלל שיצאנו - וכתב את זה יפה ירון לונדון - נוהל שכן הוא פסול. אבל נוהל שכנים, כאשר אנחנו עומדים אחד ליד השני, מאפשר לנו תגובות קשות, שלא העזנו להגיב כאשר היינו בתוך הרצועה" (ערוץ הכנסת, "בארבע עיניים", 31.10.05).
"תגובות קשות" הכוונה: צה"ל יפעל בלי מגבלות, ובעוצמות כאלה, שהטרוריסטים יזחלו על גחונם כדי לשכנע אותנו שנסכים להפסקת-אש. מה אני אגיד לכם - ממחנה אימונים של החמאס, חיים רמון נשמע כמו אימפוטנט שמאיים להתיש נימפומנית. יצאנו מעזה והיא מתחמשת, מתאמנת, מצטיידת, מתחפרת ומתכוננת לסיבוב הבא. וכל זה, תוך כדי ירי בלתי פוסק של טילי קסאם על שדרות ועוטף עזה. רמון רואה ויודע הכול. מדוע הוא לא מציע לחבר שלו אולמרט להביא אותה בתגובות קשות?
אחרי הרפיסות ואוזלת היד של ממשלות ברק ושרון מול החיזבאללה, והמחיר ששילמנו בגין הצהרות הסרק על "תגובות קשות", חיים רמון היה חייב - כמי שהתחייב! - לתמוך בתגובות קשות. במקום זה הוא מציע ..."התכנסות שנייה". על הראשונה לא בכינו מספיק, אז למה שלא נמשיך?
באותו ראיון עם שביט, מסב המראיין את תשומת לבו של "חורץ הלשון", להערכות של ביילין ונתניהו, לפיה ההינתקות (בלי הסכם) תהפוך את עזה לחמאסטן. שימו לב לנבואה שנתן הנווט של אולמרט (ציטוט מילה במילה): "עזה לא תהיה חמאסטן!! האוכלוסיה (הפלשתינית) מבינה שמי שינקוט בדרך הטרור, מביא עליה אסון".
חיים רמון יודע שטעות בניווט מדיני, עלולה להתברר כמלחמה. ומלחמה פירושה שכול. השבוע פורסם, שמול חברי ועדת וינוגרד, הוא אמר שהתנגד לפעולה קרקעית. מבלי להיכנס לשאלה אם התנגדותו חכמה או לא, רמון סבר, שכניסת כוחות קרקע ללבנון, היא טעות. אם כך- מדוע תמך? שימו לב לתשובה: "לא רציתי לפגוע באולמרט"!
תדע כל אם עבריה ששולחת את בנה להגן על המולדת, שחבורת הפוחזים הנוכחית המנהלת את חיינו, מקבלת החלטות גורליות, משיקולים של חברות אישית. זה גם מסביר את ההצהרה שהשמיע אבי המשתמטים בכנס של קדימה, לפיה הוא מינה את רמון ובראון לשרים, "בגלל שהם חברים שלי".
הגיליוטינה מעל לראשו של אולמרט, מאיימת גם על את הקריירה של רמון. הוא חייב לעזור לראש הממשלה לכבות שריפות בקדימה, ולצלוח את וינוגרד ומזוז. כדי להצליח, שניהם זקוקים להגנה ותמיכה של האברמוביצ'ים. וזו תינתן, רק אם יתחייבו לעקור עוד ועוד ישובים. אם זה הצליח עם שרון, למה שלא נשחזר?
בנאום הלווייתנים המפורסם, הוא הזהיר את חבריו ממפלגת העבודה, משחיית התאבדות אל החוף. היום הוא הלוויתן (בלי קלון) שנדפק לו הרדאר. החוף כבר לא מפחיד אותו. אולי הוא מפנטז לממש חלום אחר שלו: מישהו רוצה להצטרף אליו למטקות?
