תעשיית ההיי-טק מהווה בעשורים האחרונים את קטר הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל. יזמי היי-טק וסטארטאפיסטים צעירים רבים הפכו בין לילה למיליונרים. אך עם הכסף וההצלחה הגיעו כמובן גם צרות לא מעטות. כמחצית מהזוגות הנשואים בישראל מסיימים את חייהם המשותפים בגירושין, ולסטטיסטיקה הזו שותפים גם אנשי ההיי-טק.
מתגרשי ההיי-טק נתקלים במספר בעיות ייחודיות הנובעות בעיקר מהעיסוק הייחודי שלהם, אשר משליך בין השאר על הדרכים בהם הם צוברים את הונם.
עיקר הבעייתיות בגירושי היי-טק מתמקדת בחלוקת הרכוש, אך קיימות גם בעיות טיפוסיות בתחום מזונות הילדים והאישה - בעיות החוזרות על עצמן כמעט בכל מאבק גירושים.
איך מחשבים סטארטאפ? הבעייתיות הקשה ביותר שעומדת בפני בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לגירושי היי-טק, היא הניסיון לחשב את ערכם האמיתי של סטארט-אפים. נושא זה הוליד בעבר מספר לא קטן של תרחישים מורכבים, אך עדיין לא נקבעה הלכה ברורה בנושא.
לדוגמא, איש היי-טק פלוני אשר עמל על סטארט-אפ במשך שלוש שנים, חי מחסכונותיו וממרדף אחרי כספי תמיכות וקרנות. כעבור כשלוש שנים פוגש האיש את בחירת לבו, והם מתחתנים. כעבור מספר שנים מבשיל הסטארט-אפ ונמכר במיליונים, אך אז עולים היחסים בין בני הזוג על שרטון, והם מתגרשים. בתרחיש שכזה מתעוררת דילמה משפטית מורכבת: האם הסטארט-אפ שלא היה שווה הרבה לפני הנישואין, ואשר נמכר במיליונים לאחריהם - אמור להתחלק שווה בשווה בין בני הזוג?
התשובה על כך קשה. הכלל של בתי המשפט אומר כי 'מה שהיה לפני הנישואין הוא שלך, ומה שנהיה לאחריהם - שלכם', אך אם מדובר בתקופת נישואין מאוד קצרה, עד כ-3 שנים, קיימת אפשרות שבית המשפט יפסוק שלא לערוך כלל חלוקת רכוש". במקרה בו הנישואים ארוכים יותר, יזדקק בית המשפט להערכה חשבונאית מורכבת על-מנת לפסוק בשאלה זו. באופן גס יחלק בית המשפט את ערכו הכולל של הסטארט-אפ במספר השנים מתחילתו ועד לגירושים, ואז יכפיל זאת במספר שנות הנישואין בפועל. בכך למעשה יבוטא הרכוש המשותף הקיים בנכס - והוא יחולק שווה בשווה בין בני הזוג.
נכסים נזילים אנשי היי-טק רבים סובלים מימי עבודה אינסופיים, שאמנם שכרם בצידם, אך הם מביאים עמם גם מעט מאוד זמן פנוי. מציאות זו כופה על רבים מאנשי ההיי-טק להשקיע את כספם בנכסים נזילים, שערכם זמני ומשתנה. בדרך כלל אנשי ההיי-טק ממעטים לרכוש נדל"ן. הם מעדיפים משהו הרבה יותר נזיל, בר פיקוח וחסכוני בטיפול - כמו ני"ע.
במקרה של גירושים הופכים נכסים אלה לבעייתיים מאוד לחלוקה. נכסים אלה יכולים לשקף יום אחד ערך של מאות אלפי שקלים, וביום אחר עלולים לאבד מערכם בצורה חדה. בשנים האחרונות נתקלתי במתגרשי היי-טק לא מעטים שבחרו לרוע מזלם לשמור לעצמם חבילת ני"ע ומניות שונות כחלק מחלוקת הרכוש. עם פקיעת בועת ההיי-טק - לא רק שנותרו אותם מתגרשים ללא מקום עבודה, אלא שגם נכסיהם התכווצו בצורה חדה - בעוד מחויבויותיהם לבני זוגם לשעבר נותרו על כנן, והם הפכו למעשה למעין עבדים להסכם הגירושים.
על-מנת למנוע תרחיש שכזה כדאי להחליט על טיב חלוקת הנכסים הנזילים בעת חתימת הסכם הגירושים, אך לבצע אותה בפועל רק בעת מימוש הנכס. מניסיוני, בתי המשפט בישראל לא ידחפו את בני הזוג לחלק את כל רכושם כאן ועכשיו, אלא יקבלו את ההסדרים שנקבעו בין בני הזוג. נטייה זו של חלוקה כאן ועכשיו - באה פעמים רבות מטעם בני הזוג עצמם המעוניינים להשאיר את הסכסוך מאחוריהם ולהמשיך בחייהם, אך בכך הם עלולים ליצור חלוקה לא צודקת ואף מסוכנת של הרכוש.
איך מחלקים אופציות? אנשי היי-טק וסטארטאפיסטים רבים מקבלים במהלך עבודתם חבילות אופציות למניות בחברה, אופציות המהוות את "החלום הרטוב" שלהם, והעשויות להוות ביום מן הימים את כרטיס הכניסה שלהם אל האלפיון העליון. לחלופין עלולות אופציות אלה לא להיות שוות אפילו את הנייר עליהן הן מודפסות. גם כאן מומלץ שלא להסתמך על הערכות שווי של אופציות בעת הגירושין, ולחכות למועד המימוש של האופציות.
מוניטין אישי אנשי היי-טק הם סחורה לוהטת בימים אלה לא רק בישראל, אלא בעולם כולו, וחלק גדול מערכם נמדד בשמם ובמוניטין המכובד אותם צברו. מוניטין שנצברו לבעלי מקצועות חופשיים נחשבים לזכות קניינית ומכאן מתייחסים אליהם כאל נכס כלכלי לכל דבר. המוניטין נצבר באמצעות השקעה של מאמץ, עבודה קשה, זמן, כסף וכו', ואלה מוגדרים כנכסי שיתוף בתוך המשפחה, ומכאן שגם את פירות המאמץ והמוניטין שהושגו, יש לראות כנכס משותף למשפחה. עורכי הדין רבים אינם מכלילים את המוניטין בתוך חלוקת הרכוש וכך יוצא שכרו של המתגרש חסר המוניטין בהפסדו.
מזונות ילדי היי-טק כיום מציב בית המשפט בישראל רף מינימום למזונות ילד אשר עומדים על 1,200 ש"ח לחודש לפני הוצאות מדור, הוצאות לימודים והוצאות רפואיות חריגות. לכל איש היי-טק צריך להיות ברור כי בית המשפט לא ידרוש ממנו את רף המינימום, וכי המזונות אשר ייפסקו לו יהיו גבוהים בהרבה - לעתים אף כפליים מרף מינימום הזה.
בית המשפט יקבע על-פי רוב את סכום המזונות לפי משכורתו של הבעל המתגרש ולפי שווי נכסיו בעת הגירושין. ומה קורה עם האישה המתגרשת מחזיקה אף היא במשרה רמה ששכר נכבד לצידה? בעת האחרונה ניתנו כמה פסקי דין על-ידי בית המשפט העליון אשר קבעו כי יש לקחת בחשבון גם את הכנסתה בפועל של האישה ואת נכסיה בעת הגירושים, ולהפחית במקרים אלה את תשלומי המזונות של הגרוש. מצד שני ניתנו מאז כמה פסקי דין בערכאות נמוכות יותר אשר השיתו מזונות גבוהים על מתגרשים גברים, למרות הכנסות נכבדות של נשותיהן, מתוך נימוק כי עול גידול הילדים נופל על האם המתגרשת - וגם לכך יש ערך כלכלי לא מבוטל. ההלכה בעניין זה עדיין לא חד-משמעית והרבה תלוי בפני איזה שופט עומדים ומה טוענים בפניו.
מזונות אשת היי-טק בהתאם להלכה היהודית הבעל חייב בפרנסת אשתו כל עוד הם לא מתגרשים ולא ניתן גט. סכומים אלה שיעביר הבעל לאשתו נקראים 'מזונות אישה'. הבעל מחויב לשמור על רמת חייה של האישה אליה הורגלה עוד בטרם פרץ המשבר ביניהם. כשהאישה איננה עובדת מחוץ לבית, או שמקור ההכנסה העיקרי של בני הזוג מגיע מעבודתו של הבעל, אין הוא יכול להסתפק בטענה כי "די לה במעשי ידיה".
על כן בנושא זה קיימות שאיפות וטקטיקות נוגדות בין בני הזוג. האישה המגורשת תרצה לקבל במשך תקופה ארוכה ככל הניתן את מזונות האישה, ובסכומים גבוהים ככל שתשיג, בעוד הבעל המתגרש ישאף לצמצם את הסכומים ואת התקופה. במצב בו רמת החיים גבוהה, כיאה למשפחות היי-טק רבות, קיים אינטרס ברור של האישה להשהות כמה שיותר את מתן הגט. לבעל במקרה זה לא נותרות הרבה אופציות, אלא לפעול להשגת ראיות אשר תשמשנה אותו לטעון בפני בית הדין הרבני כי מדובר באישה מורדת שדינה להיות מגורשת, ולזרז את תהליך מתן הגט בביה"ד הרבני במהירות האפשרית.
