חברה בע"מ הינה חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת מזו של בעלי מניותיה, בעלת זכויות וחובות, היכולה לתבוע ואף להיתבע, ומוגדרת בפקודת מס הכנסה - "אדם". מטעם זה, אדם, העומדת לזכותו עילת תביעה נגד חברה בע"מ, אינו יכול לנצלה על-מנת לתבוע את בעלי מניותיה ואפשרותו היחידה היא לתבוע את החברה עצמה. יתר על כן, אף אם יזכה בתביעתו, יוכל לרדת לנכסי החברה בלבד, אך לא לנכסיהם הפרטיים של בעלי החברה.
בנסיבות ספציפיות כגון: חוסר תום לב, הברחת נכסים ומימון דק מצד בעלי החברה, מאפשר המחוקק לרדת לנכסיהם הפרטיים, וזאת על-מנת למנוע ניצול לרעה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת על-ידי בעלי החברה, אך זאת כאמור רק במקרים חריגים.
צרוף המילים חברה בע"מ מציין חברה בעירבון מוגבל. כלומר, ערבות הבעלים לחובות החברה מוגבלת לסכום ההשקעה הראשוני במניות החברה ולא מעבר לכך. השימוש במונח בע"מ אינו אפשרי אצל עצמאי, כך שניתן לרדת לכלל נכסיו הפרטיים, עת קיים חוב בעסקו.
לאור האמור, על-מנת להימנע מתביעות אישיות כאלו ואחרות בגין פעילות העסק, מוטב לו לפרט לבחור ולנהל את העסק במסגרת חברה בע"מ ולא תחת שמו הפרטי.
שיעורי מס חברות עצמאי חייב במס בגין הכנסתו, בהתאם למדרגות המס הפרוגרסיביות הקבועות בפקודת מס הכנסה, המתעדכנות מעת לעת. כיום, שיעור המס המקסימלי המוטל על יחידים עומד על 48%. בנוסף, עצמאי מחויב להעביר לרשויות המס תשלומי מע"מ שגבה מלקוחותיו בגין מכירות שהתבצעו בעסקו. ברי, כי במקביל רשאי הוא לנכות מע"מ ששילם בגין תשומות שרכש לעסק.
כמו כן, עצמאי מחויב להעביר לביטוח לאומי תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, תשלומים אשר נקבעים בהתאם לגובה ההכנסה. עצמאי יכול לנכות הוצאות מוכרות הכוללות חלק מן התשלומים לקופות גמל וביטוח לאומי, וכן זכאי לנקודות זיכוי בגין מעמדו האישי וכיו"ב. לאחר הניכויים והזיכויים נותר העצמאי עם הכנסה חייבת לצורכי מס ממנה ישלם מס הכנסה בהתאם לשיעורים הפרוגרסיביים הקבועים בפקודת מס הכנסה, בדומה לשיעורי המס המשתלמים על-ידי עובד שכיר. עצמאי אינו רשאי להותיר רווחים בקופה העסק ללא תשלום מס שולי בגינם.
מנגד, חברה משלמת מס חברות בשיעור 29% (נכון לשנת 2007), שיעור מס הצפוי לרדת במהלך השנים הקרובות עד ל-25% בשנת 2010. כמו כן, חברה יכולה להשאיר בקופתה רווחים לא מחולקים בסכומים בלתי מבוטלים, זאת ללא תשלום מס חברות בגינם. בעתיד, סכומים אלו יוכלו לשמש כדיבידנד המחולק לבעלי החברה או לשימוש עבור השקעותיה של החברה. ניהול הרווח הבלתי מחולק הוא שם המשחק והוא המפתח העיקרי לבדיקת הכדאיות.
יובהר, כי חלוקת הדיבידנד מהווה אירוע מס החייב במס בשיעור 25% בידי בעלי המניות. לפיכך, במידה והחברה מחלקת את כלל רווחיה לבעלי המניות כדיבידנד, הרי שאין משמעות לגבי שיעור המס הנמוך ממנו נהנית החברה, הואיל ושיעור מס חברות בתוספת מס על הדיבידנד דומה לשיעור המס המוטל על היחיד. עם זאת, אם הכוונה היא לנצל רווחים לצורך השקעה בעסק, העדיפות תהיה לעשות זאת במסגרת תאגיד, הואיל והסכום הנותר בידי החברה לאחר מס לשם השקעה גבוה יותר מהסכום הנותר בידי העצמאי לשם השקעה.
יש לזכור, כי עוסק אשר אינו מגיע לשיעור מס גבוה - 48% (מדרגות מס פרוגרסיביות), קרי נהנה מרווחים גבוהים בעסקו, יפעל נכון אם ימנע מלהירשם כחברה הואיל ויתכן ושיעור המס המשולם על ידו בתור עצמאי נמוך מהמס האחיד (29%) המוטל על חברות. מקובל לחשב את נקודת האיזון ב-30,000 ש"ח לחודש. רווחים הנמוכים מסכום זה מהווים שיקול התומך בעמדה כי עדיף לפעול במסגרת של עסק, רווחים הגבוהים מהסכום האמור מהווים שיקול התומך בעמדה כי יש מקום להקים חברה.
ביטוח לאומי חברה אינה מחויבת בתשלומי ביטוח לאומי בגין רווחים בלתי מחולקים. לעומת זאת, שכיר או עצמאי משלמים ביטוח לאומי עד לתקרה של כ-35,760 ש"ח בחודש (החל מינואר 06). כזכור, עצמאי אינו יכול להימנע ממיסוי רווחים, על-ידי הגדרתם כרווחים בלתי מחולקים.
דוחות כספיים והנהלת חשבונות עסק עצמאי מנהל את חשבונותיו בשיטה חד-צדדית, לעומת זאת חברה צריכה לנהל את חשבונותיה בשיטת הנהלת חשבונות כפולה, שיטה מסובכת הכרוכה בעלויות כספיות גבוהות. מלבד זאת, הדוחות השנתיים למס הכנסה זולים משמעותית אצל עצמאיים בהשוואה לחברות. דוחות שנתיים של עצמאיים יכולים להיות מוגשים על-ידי יועצי מס ולאו דווקא רואי חשבון. הדוחות אותם מפיקים רואי החשבון מורכבים, ודורשים הבנה וידיעה של כללי חשבונאות מקובלים.
מחירי הנהלת חשבונות של חברה בתוספת הגשה ובדיקת דוחות שנתיים נעים סביב ה-2,000 דולרים. עצמאי בעל עסק קטן משלם פחות ממחצית הסכום. עצמאי יכול להגיש את דוחותיו באופן עצמאי, לעומת חברה המחויבת ברואה חשבון, חובה המעוגנת בדין.
קיזוז הפסדים בעת שינוי סיווג העסק מחברה לעוסק ולהפך, הואיל ומדובר בגופים נפרדים, אין אפשרות לקזז הפסדים קודמים הרשומים תחת העוסק נגד רווחי החברה החדשה ולהפך. כמו כן, אין אפשרות לקזז הפסדים בין מספר חברות בבעלות משותפת.
רכישת נכס מקרקעין, השקעה ברכוש או ציוד, ומנוף עסקי כאשר חברה משקיעה בנכסים מניבים ועסקותיה ממומנות בעיקר על-ידי הון זר, כגון הלוואות מבנקים וכיו"ב, יש עדיפות לביצוע ההשקעה דרך חברה בע"מ, זאת מאחר שהכנסת חברה נהנית משיעור מס נמוך. כאמור, החברה רשאית לשמור על רווחים בלתי מחולקים ללא חבות נוספת במס, וכן אין חובת תשלום לביטוח לאומי.
מנגד, השקעות הוניות, כגון רכישת נכסים או קרקעות לטווח ארוך, עדיף לבצע במסגרת פרטית ולא במסגרת חברה, זאת לאור העובדה כי בעלי חברה ימוסו פעמיים בטרם ימשכו את הרווח לכיסם הפרטי (פעם ראשונה מס רווח הון בידי החברה ופעם שנייה מס על הדיבידנדים בידי בעלי החברה).
עסק העומד לנקוט בהליכי מינוף או להשקיע ברכוש וציוד לשם פיתוח והתרחבות, יעשה נכון אם יבחר לפעול במסגרת חברה, נתון המאפשר לנצל את שיעורי המס הנמוכים הקיימים לגבי חברה ואת האפשרות שלא להתמסות על רווחים בלתי מחולקים, ולהשקיע את הכספים הפנויים ברכוש וציוד לשם פיתוח.
כאמור, הבחירה בהקמת חברה או קיומה של פעילות כלכלית במסגרת עסק עצמאי היא נגזרת של שיקולים רבים התלויים באופי ובסוג הפעילות הכלכלית/מסחרית בו אתה מתאפיין. לפיכך, טרם החלטתכם לפעול במסגרת כלכלית מסוימת, תעשו נכון אם תתייעצו עם המבינים בתחום.
