שר האוצר, רוני בר-און, טוב בסיסמאות. אנשי משרדו אומנם דאגו לכלול בספר התקציב פניני לשון כגון "שנת החינוך", או "אג'נדה חברתית", אך כל אלה לא מצליחים לכסות על הפגיעה המהותית שתיגרם - ניחשתם נכון - לשכבות החלשות. החלשות ביותר.
בר-און אמר כי באוצר החליטו לצמצם את הפערים בחברה הישראלית. העובדות: החשמל? יתייקר, המים יתייקרו ונשלם מעתה על ההתפלה, המשכנתאות? יוצאות משליטת הממשלה לשוק הפרוע; קצבאות הביטוח הלאומי יוקפאו, כולל קצבאות הנכות, העלאת שכר המינימום תידחה, ויוטל מס חדש על עקרות הבית הישראליות, שיהיו מעתה הרבה יותר נואשות.
חלק מה"עיזים" שכללו אנשי האוצר בספר התקציב אומנם לא צפויות לשרוד את משכן הכנסת והצבעותיה, אבל חטיבות חיילי האג'נדה החברתית הלכו והתמעטו כידוע, ואין ספק שחלק מהגזירות יסתנן אל האישור המיוחל וייכנס לתוקף. כך, לדוגמה, יתאדו להם כל איזורי עדיפות לאומית ב', ויוותרו רק תקציבי הסיוע לאיזורי עדיפות לאומית א'.
מכות שייפגעו בכולנו יגיעו מכיוון הפחתת הבטיחות בדרכים - תודות לקיצוץ של 150 מיליון שקל בתקציב הרשות לבטיחות בדרכים, קיצוץ בתקציב הרכבת, שטרם נשכחו התאונות הקטלניות שהתרחשו בכל רחבי הארץ עקב המחסור המשווע בהפרדות מפלסיות בין המתכות הקטלניות השועטות לבין כלי הרכב חוצי המסילות, וגם קיצוץ בתקציב המחלקה לעבודות ציבוריות - הלא היא מע"צ. שני הגופים האחראים על הגוף שלנו, הנהגים והנוסעים, יקוצצו ב-800 מיליון שקל.
וכן, תקציבו הראשון של בר-און כולל פגיעה גם באוכלוסיה האחרונה שעולה על הדעת שיש לפגוע בה, במדינות בעלות מודעות "חברתית" ואפילו סתם הומנית. מדינת ישראל תחסוך 200 מיליון שקל מקיצוץ המענקים שמקבלים נכי הפוליו.
בצה"ל, מקום שאליו לא מגיעים בדרך-כלל פגועי מחלת הפוליו, יכולים להמשיך לנוח על זרי ההטבות. שם יקבלו מענק מיוחד על ההתמודדות, לא ניצחון, במלחמה כושלת, ומי שיתעייף מהשירות, אפילו אם זה במגדלי ההיי-טק הצבאיים אשר נבנו מול מגדלי עזריאלי, יוכל לפרוש בנוחות בגיל ממוצע של 45 לקריירה שנייה מוקדמת, ברוב המיקרים בתעשיות הביטחוניות שהתפרנסו ממנו מעצמו עד לאותו רגע.
