תוספת של כמאה שקל לחודש יקבלו ניצולי השואה שמדינת ישראל שדדה אותם. נא לא למהר. זה לא יקרה מחר, אלא יקרה רק בעוד כמה שנים. כלומר רק בשנת 2011 (בעוד שנתיים וחצי) יגיעו ניצולי השואה למלוא קצבתם בסך 260 ש"ח לאיש. עד אז ימותו רבים מהם, מקווה ממשלת הזדון של אהוד אולמרט. כתוצאה מכך הם יהפכו אז לאנשים אמידים, והעושר יכול לסנוור אותם. לכן, צריכים להוציא להם את הנשמה לאט-לאט וביסודיות.
שהרי אם ניצולי השואה היו רק בני שש בספטמבר 1939, הם כעת בני 74, ותוחלת חייהם משחקת נגדם משחק אכזרי ביותר, לשמחת ממשלת אולמרט ולבלריה. ובכלל, מה אפשר לעשות עם מאה ש"ח?!
התנועה לאיכות השלטון טוענת, כי מדובר בהטעיה מבית-מדרשו של אולמרט, ש"גימד" במקצת את המלצת הוועדה הבין-משרדית להעניק לכל ניצול אלף שקלים לחודש. לדברי התנועה, ראש הממשלה מכר את ההקצבה כ-520 ש"ח לזוג, וכך הגדיל את הקצבה לכאורה בעיני שומעיו.
כשהמדינה מאביסה כל כך הרבה אוכלי חינם בשירות הממשלתי למינהו ומחזיקה ברכוש עתק של ניצולי שואה, שלא אותרו כביכול, קשה להבין את הזדון ואת רוע-הלב מאחורי ההחלטה המבישה.
את האנשים הרעים הללו נראה ונשמע ביום השואה הקרֵב כשידברו על קרבנות השואה ועל חובתנו לזכור. כנראה, הוקרת הניצולים אינה, בעיניהם, מעט, המגיע להם ממדינת היהודים, שלא כל כך התלהבה לעזור להם להיחלץ מאירופה לפני השואה, במהלכה ואחריה.
האם האנשים האלה, שבזכותם קיבלה מדינת ישראל הרבה מאוד שילומים מגרמניה, אינם ראויים לקצת נחת בערוב ימיהם? כנראה, מה שרואים משולחני לא רואים מלשכותיהם של בני-הבליעל בגבעת רם.
לא אלך עם ניצולי השואה ב"מצעד החיים" שלהם בקריית הממשלה בירושלים. לבי יהיה עמם וגם עטי. כאזרח, אני בוש במדינתי, שנפלה בידי בני-עוולה, העושקים דלים, יתומים, חולים, יתומים ואלמנות.