זהירות: כך מרמים את הצרכן

תופעה אחרת של הונאת הצרכן היא השינוי שנוקט היצרן באיכות המוצר. יצרן, המבקש להחדיר לשוק מוצר-מזון חדש, יעשה כל שלאל ידיו כדי להוכיח שהמוצר שלו עולה באיכותו על זה של מתחריו. אלא שכאשר המוצר החדש כבר נקלט היטב בשוק, הוא נסוג, לפתע, מן האיכות והמוצר מאבד מטיבו והופך לדומה יותר ויותר לאלה המתחרים בו. בדרך כלל עושה זאת היצרן פשוט משום שלא כדאי לו להשקיע יותר, כשהוא יכול, בעצם, ליהנות מהכנסה נאותה גם כשמדובר באיכות ירודה וזולה יותר. תופעה זו בולטת מאוד בשוק הישראלי. כדוגמה בולטת לכך נזכיר את מוצרי הריבות, הדבש ונייר הטואלט, שבראשית ייצורם הם מוצרים מעולים וברבות הזמן מאבדים, מהר מאוד, מאיכותם. אלא שהצרכן איננו פראייר. אפשר לרמות אותו פעם-פעמיים, אבל לא לאורך זמן. הוא לומד, מהר מאוד את הלקח המתבקש, ועובר לרכוש מוצר מתחרה. עם זאת, ישנם מקרים, אומנם ספורים, שבהם היצרן מתעקש לשמור על איכות המוצר החדש שלו. או אז נזעקים כל היצרנים המתחרים ומנהלים נגדו מלחמת-חורמה. במקרה הטוב הוא נדחק ברשת השיווק לקרן-זווית ומוצא את עצמו על מדף מרוחק, כאילו היה בן חורג או מצורע. במקרה הרע הוא פשוט מוצא את דרכו, תחת איומם של היצרנים המתחרים ובעלי הכוח, אל מחוץ לחנות, ונאלץ לחפש את מזלו, חסר הסיכויים בדרך כלל, בחנויות נידחות.

מוצרי-חלב פגומים הם דבר יום ביומו, כמעט, ברשתות השיווק השונות. סקרים שנערכו באחרונה העלו כי הסיבה לכך נעוצה, בדרך כלל, בהעדר תנאי-הקפאה הולמים, אם בחנות עצמה ואם בדרך אליה. מנהג נפוץ, אך פסול, אצל המובילים, הוא לפרוק, בשעת בוקר מוקדמת, סחורה טרייה, מול פתח החנות שעדיין סגורה. עד שהמוצרים נאספים אליה, הם כבר איבדו את טריותם. סיבה אחרת, נפוצה לא פחות: תאריכי התפוגה של המוצרים הם, לא אחת, פיקטיביים. כבר מצאנו, לא אחת, שני מועדי-תפוגה שונים ממש על אותו מוצר. ואם לא די בכך, יש שהספק עצמו טורח להטביע תאריך-תפוגה חדש על מוצר שהתיישן. לעיתים אף מרחיקים הספקים לכת ומוצאים נוסחה משלהם לחידוש מוצר-מזון שאיבד מטריותו. במו עיני נוכחתי כאשר ספק-סופגניות בקונדיטוריה ברמת-גן נתבקש על-ידי בעליה לאסוף עימו קופסה עמוסה בסופגניות שנותרו בחנותו באין קונה. אלא שהספק מצא מהר מאוד פתרון לבעיה: במקום לאסוף את הסופגניות, כבקשת בעלי הקונדיטוריה, הוא מיהר, לעיניהם המשתאות של המוכר ושלי, לפזר עליהן אבקת-סוכר דקיקה, מה שהקנה להן, מייד מראה של טריות לשמה, כאילו זה עתה יצאו מן התנור. ואם בהונאה עסקינן - יש גם שיטות שונות ומשונות להערים על הצרכן במחירי המוצרים. בחנות השופרסל בהרצליה גילינו חמישה מוצרים, עם מחירים לא-אחידים לכל אחד מהם בנפרד. מסתבר שהמחיר הטובע עליהם אינו, תואם, בהכרח, את המחיר הנקוב בקופה, המסתמכת על הצופן. במקרה דנן זכאי, כמובן, הצרכן ליהנות מן המחיר הנמוך יותר משניהם, אלא שלא אחת הדבר כרוך בוויכוחים מתישים בין הלקוח למוכר.

שיטה אחרת של רמייה היא אחיזת העיניים. נפתלי כהן, מנחלת-יהודה, סיפר לנו כי רכש בימים אלה בקבוק "קפיר" - נוזל חלבי מתוצרת מחלבת "מחלבנה" בנתניה. במדבקה, שעל גבי הבקבוק צויין כי תכולתו 2 ליטר, אבל משהגיע לביתו הופתע להיווכח כי הבקבוק התרוקן מהר מדי. בדיקה קצרה העלתה כי הבקבוק מכיל ליטר אחד בלבד. בקבוק זהה, שרכש כהן באותה חנות, נשא אף הוא את אותה מדבקה שגוייה. כהן שילם, איפוא, מחיר כפול מזה שהיה אמור לשלם על שני הבקבוקים. נציג המחלבה, שהובא בסוד העניין, ביקש לפצותו על עוגמת הנפש במספר מוצרים חלופיים, אלא שכהן העדיף להביא את העניין לידיעת הציבור, למען ידע וירא. ובאותו עניין: באתר האינטרנט של אותה מחלבה קבלה לקוחה על יוגורטים מחלב-עזים, בטעם וניל, שרכשה מאותה מחלבה ב-15 בחודש זה, עם תאריך-תפוגה של ה-27 ביולי. על-פניו נראה הכל כשורה, אלא שבהגיעה לביתה, היא נוכחה, להוותה, כי כל אותם יוגורטים היו פגומים ולא ראויים למאכל.

תגובת "מחלבנה":

"בנושא תלונתו של נפתלי כהן, נערכה בדיקה מקפת בנושא ומתברר שהאריזות של המשקה מגיעות מיצרן הבקבוקים, מוכנות למילוי ומודבקות בתוית כולל הברקוד. על הבקבוק שרכש המתלונן, היתה בנוסף לתוית השגויה, תוית מחיר נכונה של 10 ש"ח, אך הקופאית בסניף "טיב טעם" בראשל"צ, העבירה בקופה רק את התוית עם הברקוד ומכאן נגרמה הטעות. המחלבה ביקשה לקבל את המשקה לבדיקה אך נתקלה בסירוב. בדיקת המשקה המדובר היתה מקלה על הבירור. לאור הפנייה, נערכה בדיקה מקיפה בסניף 'טיב טעם' בראשל"צ ובסניפים וחנויות נוספים על-מנת לבדוק אם היו משקאות נוספים עם תוית שגויה ולא נמצאו כאלה. כמו כן לא הגיעו תלונות נוספות לחברה. ככל הנראה מדובר בטעות אנוש מקרית. המתלונן סירב לקבל סל מוצרים נדיב כפיצוי וביקש פיצוי כספי מופרז של עשרות אלפי שקלים שכמובן לא נענה".