אמצעי התקשורת העוינים את ישראל בעולם הערבי, הסתערו בסוף השבוע שעבר על הדיווחים של אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם) בנושא התמוטטותה הצפויה של הכלכלה של רצועת עזה כמוצאי שלל רב. אפילו הטלוויזיה האירנית הקדישה לנושא תוכנית מיוחדת בת שעה. אויבינו אוהבים לשנוא אותנו ואנו מספקים להם את התחמושת.
פיליפו גראנדי, סגן מנכ"ל אונר"א ברצועת עזה כינס בסוף השבוע שעבר מסיבת עיתונאים בעזה והזהיר מפני התמוטטות כלכלית מוחלטת ברצועה. בתוך כמה שבועות, הבהיר גראנדי, תהיה רצועת עזה, תלויה במאה אחוזים בסיוע הומניטארי חיצוני. הוא הפנה קריאה נואשת לישראל, החמאס והפתח כי אם יימשך הסגר תתמוטט הכלכלה בעזה.
גראנדי מסר נתונים מדאיגים על התמוטטות המגזר התעשייתי והחקלאי ברצועה, הוא דרש לפתוח את מעבר קרני ולאפשר ייבוא ויצוא סחורות וגילה כי הנזק המצטבר לכלכלה ברצועה מאז ההשתלטות הצבאית של החמאס על הרצועה הוא של 23 מיליון דולר.
אין ספק שישראל הידקה את הסגר על הרצועה כדי להגן על בטחונה. ישראל, למשל, מונעת הכנסת חומרי בניה לרצועה כיוון שחמאס משתמש, בהם, לבניית בונקרים, מנהרות ו"שמורות טבע" כפי שבנה החיזבאללה בדרום לבנון. ישראל לא אפשרה כניסת פלשתינים ממצרים, ללא פיקוח, דרך מעבר רפיח כדי למנוע כניסת מחבלים שהתאמנו באירן וסגרה את המעברים לאחר שארגוני החבלה ניסו לפגוע בהם, זאת בנוסף לירי הקסאמים המתמשך.
כל הצעדים האלה לגיטימיים אך אסור לנו להיגרר למלכודת שטומן לנו החמאס ואסור להפוך את ארגון הטרור הזה ל"אנדרדוג". ישראל צריכה למצוא את המינון הנכון ולהקל את הלחץ הכלכלי על הרצועה. להראות לעולם כי אין פה הענשה קולקטיבית של מיליון וחצי בני אדם החיים ברצועה וכי החמאס הוא שמהווה את האיום על השקט והיציבות ועל הכלכלה הפלשתינית.
ארגון החמאס ארגן לפני שבועיים סיור לכל הכתבים הזרים המוצבים בישראל, כדי להראות להם כיצד יש "דמוקרטיה" תחת שלטונו ברצועה וכיצד החיים מתנהלים, בבטחה, ללא שום תקלות והפרעות מצד השלטון. נו, היכן ההסברה שלנו?
הסוגיה הכלכלית-ביטחונית של הרצועה מונחת, עתה, לפתחו של שר הביטחון החדש אהוד ברק. ישראל יכולה וצריכה לאמץ, כמדיניות חדשה, את סיסמת "הקלת סבלם של תושבי רצועת עזה" ולא לטמון את ראשה בחול. רק כך היא תצליח לדחוק את החמאס לפינה. יש להכריז, חדשות לבקרים, על הקלות וליזום צעדים הומניטאריים יצירתיים.אסור לצרף אל מחנה תומכי החמאס ברצועה את אותם תושבים התומכים בתהליך המדיני.
במקביל ישראל צריכה להמשיך ולהתמודד, בתקיפות, עם ירי הקסאמים הנמשך ובחיסולים הממוקדים. מה שנדרש הוא הפרדה מוחלטת בין הנושא הכלכלי הומניטארי לנושא הביטחוני. חייבים להלחם בטרור אך עלינו להימנע, ככל האפשר, מפגיעה באוכלוסיה הפלשתינית החפה מפשע. אנו צריכים להתגבר על תחושות הנקם שלנו, להעניש רק את המחבלים ושולחיהם.
רק בקור רוח והגיון נגיע למטרה. יש להלחם בטרור בחכמה ולא ברגש. כבר נאמר "בחכמה תעשה לך מלחמה".
