לא יבשה הדיו מעל דפי הדוח של המבקר, והמקהלה של המקטרגים נגד, יצאה בסימפוניה שצליליה הצורמים כה מוכרים. אין כאן רק תמימות או צרות עין, אלא כוונת מכוון, זאת כדי לבלבל בין העובדות ולהצדיק את היחס המחפיר כלפי הניצולים.
והנה לכם, קוראים נכבדים, תגובה של אדם למקרא הממצאים של דוח המבקר: "אני לא מבין את זה. מה זקנים וקשישים שהם לא ניצולי שואה לא צריכים עזרה וסיוע? קשישים דרוזים וערבים לא זקוקים לסיוע ממשלתי רציף? מה הם לא סבלו מסחבת בלתי נגמרת מצד ממשלות ישראל? אז מספיק עם הבכיינות הזו. עברו יותר מ-6 עשורים ועדיין מתבכיינים!!!". הבנתם את זה? זהו היחס. כך שאל יתפלא מישהו אם הממשלות כולן, מאז קום המדינה ועד היום התייחסו כך.
בדברי הבלע של הקורא באה לידי ביטוי הכוונה לבלבל את מי שנחשב לאויב: הניצולים. למען הסר ספק, ייאמר בריש גלי, שאין מדובר בכסף שהמדינה תעשה טובה אם תחלקו, אלא זהו הכסף של הניצולים שנשדד, לאור יום, בחסות חוקים או תקנות, מגובים על-ידי בתי משפט ויועצים שמשפטיים כאלה ואחרים.
המדינה לא צריכה לעשות טובה לניצולים. היא צריכה להחזיר את אשר גזלה, ביד נדיבה, לצרכים "נשגבים", מבלי לשאול אף אחד. זהו לא כסף שחייב להגיע לניצולים כמחווה של רצון טוב. זהו הכסף של הניצולים עצמם. הם "הרוויחו" אותו בסבל, בתופת, בחיסול משפחותיהם. מדינת ישראל לא עושה טובה לאף ניצול. על ממשלת גרמניה וכל הממשלות של המדינות שלא היו פחות אכזריות מן הנאצים עצמם, חלה החובה לסייע בשיקומם של אלה שחייהם הנורמלים נפסקו בתקופת השואה.
ממשלות ישראל קיבלו כסף מגרמניה ולא ממדינות אחרות שחיסלו יהודים. משיקולים אינטרסנטיים, שלא כאן המקום לפרטם, העדיפו הממשלות בישראל להחריש כלפי ממשלות מזרח אירופה. הניצולים שמוצאם משם לא קיבלו מאומה.
ניצולי השואה לא רודפי בצע כסף, ומטרתם היא לא לגזול מן המדינה את אשר לא להם. ההפך הוא הנכון. את העיוות הזה יש לשנות.
מי הסמיך את ממשלות ישראל לייצג את הניצולים, לקבל את הכסף ולחלקו? מי הסמיך את ועידת התביעות היושבת בארה"ב לייצג את היהודים ולקבוע מי לשבט ומי לחסד? מי קבע את הקריטריונים לקבלת הפיצויים? מיהו החכם שקבע את המשוואה הגרוטסקית שמידת הסבל והגיל שווים כסף? מי יכול בכלל לחלק כסף על-פי מידת הסבל? השאלה האחרונה היא שאלה רטורית. כן, יש כאלה, והעובדות מונחות בפנינו.
הניצולים רוצים תשובות לשאלות הללו. "שישה עשורים" הניצולים לא "מתבכיינים" בפני אף אחד. הם בוכים בלילה, בוכים וסובלים בשקט. הם לא באים להושיט את ידם כמקבצי נדבות, כפי רבים מבין המגיבים, לבטח, עושים זאת.
מה הקשר בין כל אלה למבוגרים או קשישים אחרים, שלמזלם לא עברו את נוראות השואה? מישהו מבין הניצולים רוצה לגזול את המגיע לאחרים?
היה מי טבע את המושג "הבנאליות של הרוע", הווה אומר, עד כמה אנשים, במצבים מסוימים, יכולים להיות רעים. כן, יש בסוג כזה של תגובה, כפי שהיא הובאה לעיל, רוע בהתגלמותו.
למען הדיוק ההיסטורי ושמירה על גילוי נאות, יש להדגיש שממשלת ישראל הנוכחית אינה אשמה במצבם של הניצולים. ממשלות ישראל לדורותיהן, כולן אשמות. עם זאת, אם ממשלת ישראל הנוכחית מוכנה כבר להידבר עם הניצולים ולנהל משא-ומתן, עליה לפתוח את לבה ולסייע לניצולים בתביעותיהם הצודקות.
טוב תעשה ממשלת ישראל אם תפסיק את מצעד האיוולת שנמשך 60 שנה. הניצולים הם לא אויבי המדינה, ולא פרזיטים המנסים לתפוס את המדינה בגרונה. הם רוצים לחיות בכבוד לכל שארית חייהם הלא קלים. זו לא דרישה למותרות.
