שני הנשיאים לשעבר של בית המשפט העליון, מאיר שמגר ואהרן ברק, יכולים לנשום לרווחה: שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן העניק להם אישור לכך שהם עמדו בראש המערכת השיפוטית שלנו.
לקח להם, לנשיאים, שתי פגישות מורטות עצבים לקבל מהשר את האישור המיוחל הזה. אומנם אישור בדיעבד אבל בכל זאת אישור.
נותר רק ללבן דבר קטן: מה עומד מאחורי המילים הללו? שהרי אין כחרטומי משפט לדעת שמילים, כשלעצמן, כמעט שאינן אומרות דבר, וכי מה שקובע הוא התוכן הממשי העומד מאחורי המילים.
שכן עובדה היא ששר המשפטים הצהיר אך לפני ימים אחדים, שהשופטת ביניש "היא ראש מערכת המשפט", ולא היה צריך לכנס את ועידת הפיסגה הזו של שני הנשיאים והשר כדי לשחרר בסופה את ההצהרה הזו.
אלא שכאן כנראה מתפצלת הדרך. שר המשפטים אומנם הצהיר שביניש היא ראש מערכת המשפט, אבל הוא סייג זאת מיד בהמשך באמירה שמדובר רק "במובן טקסי, במובן של הכבוד".
האמנם?
כי יש לנו חדשות בשבילך אדוני השר: הידעת, למשל, שאתה חייב, על-פי החוק, להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון - קודם שתמנה שופט לוועדה לפיצוי לנפגעי גזזת?
או הידעת, אדוני השר, שעל-פי החוק - חוק מפורש ממש - עליך להיוועץ בנשיא בית המשפט העליון לפני שתמנה שופט שידון בערר של ספורטאי שאגודתו מסרבת להסכים להעברתו לאגודה אחרת?
תאר לך אדוני השר שג'ובאני רוסו המהולל רוצה לעבור למכבי חיפה אך מכבי תל אביב עומדת בדרכו, ואתה ממנה שופט שיכריע ביניהם, אך אתה ממנה את השופט האמור - בלא התייעצות מקדימה עם נשיא בית המשפט העליון.
וכדי לחסוך ממך סיוטי לילה לא נספר לך, אדוני השר, על קומץ של עשרים אלף אוהדי כדורגל מתחת למרפסת שלך וגשם של חזיזים ורימוני עשן בסלון שלך - אם לא תתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון לפני טיפול בשחקן שרוצה לעבור לבית"ר ירושלים.
ואם אתה עדיין מתעקש, אדוני השר, לטעון שנשיא בית המשפט העליון הוא רק תפקיד של כבוד - אות וסימן הוא, אדוני השר, שאתה נמצא באופסייד ברור.