כן, טומי לפיד היה עיתונאי, עבר שינוי לפוליטיקאי כושל, ועכשיו עתוניקאי, או פוליטינאי, גם עיתונאי, גם פוליטיקאי, גם כותב במעריב, גם נושא כליו של ראש הממשלה, גם מדבר ברדיו, גם יו"ר מועצת יד-ושם, וגם מופיע בטלוויזיה.
ואם מדברים על דברי אמת, ועל חופש – בואו נראה מי הוא המרעיל האמיתי של השיח הציבורי בישראל, והלוואי היה מדובר אצלו רק בשתי טיפות, ובקנקן אחד. בגלל מעמדו, עוצמתו וחבריו, הוא נמצא בכל הקנקנים, מרעיל אותם אחד אחד, והטיפות – בגודל של ביצי יען.
"לא אנחנו כבשנו את טול-כרם, אלא טול-כרם כבשה אותנו" - אחרי שיר של עמיר בניון שהושמע בגל"צ בזמן מבצע חומת מגן.
"תלך מפה, אתה נבלה" - בתוכנית פופוליטיקה בדבר גיוס בני ישיבות, לעבר ח"כ עזרן מסיעת שס. הארץ 09.05.98.
"אתם לא רוצים לדעת מה אני חושב על המקצוע של זהבה גלאון" - בתגובה לדבריה של זהבה גלאון על מפלגת שינוי.
"לומר לאדם חילוני לא לנסוע בשבת זה כמו לומר לאדם דתי שהוא חייב לנסוע בשבת."
"קונים את הסבתא שלך!" - בחדשות השעה שש בערוץ 2. בתגובה לקביעתו של עודד בן עמי "ראש הממשלה קנה, כאמור, את תמיכת שינוי בתקציב המדינה במחיר 700 מיליון שקלים".
"כל המתגייסים הם פראיירים" -בתוכנית מועצת החכמים 28.07.2007
"כל מי שמתגייס הוא קוּקוּ" -בתוכנית מועצת חכמים 11.08.2007
"שתוֹק" - לעיתונאי ארי שביט מהארץ בתוכנית מועצת חכמים 11.08.2007.
"פאשיסט" "פושע מלחמה" – לעיתונאי ארי שביט בתוכנית מועצת חכמים 19.08.2006.
השוואה בין אלה המבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית אשר תחקור את הדרג הפוליטי להיטלר ולסטאלין – התוכנית מועצת חכמים 16.09.2006.
"כיצד שיעבדנו את בטחונה של ישראל, את כלכלתה ואת אורחות חייה לתופעה הביזארית של רבני הגטאות" - במאמר "כצלם בהיכל", מעריב, ינואר 2002.
"אתה לא שפוי" לפעיל הליכוד שגיב אסולין בתוכנית מועצת חכמים - 19.08.2007.
ומה שמפליא הוא שכל המסכנים האלה שהוא פותח עליהם את הפה שלו ממשיכים להקשיב לו, לשדר אותו, לשבת אתו. הוא מטיל עליהם את מימיו – והם מברכים גשם, גשם.
"לא הייתי מסתכן בזעמם הבלתי מרוסן של מיטב שונאי, אילולא הרגשתי שהציבור טובע בביוב המילולי המרסק את האמון בחברה, שומט את הקרקע תחת השלטון, ומשניא את המדינה על אזרחיה", ממשיך ומתוודה לפיד במעריב.
אך יום אחרי הוידוי, שוב רץ לאולפן, שוב חזר לסורו, ממש ממש כמו אותו ברנש המכור לסם, אשר יודע שהסם הרסני לו למשפחתו, לילדיו, לנכדיו, לכל אזרח ואזרחית במדינה, אך כאשר מגיע המועד של המנה השבועית הוא אץ רץ, מזריק את מנת הסם לווריד, וחוזר להתגעגע למנה של השבוע הבא.