מזה כחמישים שנה שהעולם דן בכורח לחלק את ארץ ישראל בין היהודים לערבים. לצורך הדיון, בוצע ניתוח קיסרי אשר הוליד מבטן האומה הערבית את בנה החדש, העם הפלשתיני. זה העם שיש לו זכויות על פלשתינה-א"י, ורק כאשר יבוא העם הפלשתיני על סיפוקו בכל האמור לתביעותיו לאדמת מכורתו, יבוא השלום המיוחל לאזור. פתרון הסכסוך היהודי-פלשתיני יגרור בהכרח את פתרון שאר הסכסוכים במזרח התיכון, אומרים יודעי חן. מדינה פלשתינית לעם הפלשתיני לצידה של מדינת ישראל מערבית לירדן היא הכרח שאין להרהר אחריו, כמאמר הנשיא בוש, הקוורטט, השמינייה, ומועצת הביטחון המגנה על דארפור מכל רע.
אירועי השבועות האחרונים נוטלים את כל הנחות היסוד דלעיל, מועכים אותן נמרצות ודוחפים אותן אל המשרפה של ההיסטוריה. מתברר כי אין עם פלשתיני. יש עם חמאס, ועם פתח. הם אינם יכולים לחיות על אותה פיסת קרקע, אלא ככובש ונכבש. כמו הסונים והשיעים בעירק. או הסונים והשיעים בלבנון, או... אתם כבר מבינים.
לכל אחד מן העמים החדשים הללו חובה על ישראל לתת מדינה משל עצמו, או לפחות דוכסות, שבה יוכל להתחמש במיטב כלי הנשק, הטילים והמתאבדים, ולהטיל חיתיתו על סביבותיו. יש גם עם ירדני, אשר באופן מפתיע מדבר באותה שפה, מתפלל לאותו אללה, נוהג לפי אותן אמות מידה, ואפילו קשור בקשרי נישואין הדוקים עם שני העמים, עם החמאס ועם הפתח. גם לעם הירדני מגיעה מדינה, עם מלך ומלכה ופרלמנט אימפוטנטי, יאכטות, ארמונות ומטוסים, צבא וחיל אוויר, ושטח אדמה שהוא פי ארבעה יותר גדול מארץ ישראל. אם כך שלוש מדינות לשלושה עמים שאיש לא שמע אודותיהם לפני חמישים שנה.
אלא שבזאת לא סיימנו את מסכת העמים. יש גם העם הישראלי, לא היהודי, אלא הישראלי דובר הערבית. הוא איננו עם הפתח, ולא עם החמאס, וגם הלא העם הירדני, אבל גם לו מגיעה מדינה. הוא גם הבהיר זאת היטב לתושבים היהודים במסמך ארוך ומנומק בו הוא מגדיר את זכויות העם הערבי-ישראלי לקחת את גורלו בידיו.
הצדק הטבעי דורש כי העם הזה יקבע את גבולותיו, את חוקיו, את הרכב אוכלוסייתו, יקבע מי ומי במהגרים אל ארץ הקודש, ומי שולט באוצרות הטבעיים של מים אדמה ואוויר. הוא גם קובע מי ישלם עבור כל הזכויות הללו, וזה האספסוף היהודי, אשר ספק אם היה עם והוא המצאה של הציונות העולמית, כמו השואה. אמור אם כך מעתה, לא שתי מדינות לשני עמים כי אם ארבע מדינות לארבעה עמים, וחסות לעם החמישי (זה היהודי, אם למישהו יש ספק למי כוונתי).
בדיקה שטחית ביותר מראה כי לארבעת העמים הללו יש מספר מאפיינים משותפים. אותה שפה, אותה תרבות, אותה אמונה, אותם מנהגים, אותה גישה כלפי מי שאיננו ערבי-מוסלמי. בקיצור כולם אותו עם. יתר על כן, הם תמיד אמרו שהעם הפלשתיני (סליחה, העם הפתאח-חמס-ירדן-ישראל) הוא חלק מן האומה הערבית הגדולה, שלא תוכל בשום פנים ואופן לקבל את קיומה של ריבונות יהודית ולו על גרגר חול אחד של האדמה הערבית הקדושה.
האם האבסורד הזועק לשמיים מסיר את הלוט מעיניהם של מעצבי המדיניות של אבירי ההומניטריות? לא מניה ולא מקצתיה. הבג"צ כופה על היהודים להמשיך ולשרת את האומה הערבית הגדולה כבני חסות לכל דבר ועניין. באותה עת ממשיכות כל אותן ארבע מדינות אויב להרוג ולהציק ליהודים בכל מקום, ולדרוש מן העולם אספקת אמצעים חמריים כדי להמשיך ולעשות זאת. ממשלת אולמרט ממשיכה להישבע למשיח השקר מכחיש-השואה אבו מאזן, נשיא מדינת הפתח, בעוד העולם הערבי כולו ממשיך לדחוף את ארגוני העימות (חמאס, ג'יהאד, חיזבאללה) להשלים את הפתרון הסופי בחסות אירן.
מתי אם כך יוסר הלוט? רק שכאשר יותקפו ערי גוש דן מכל העברים בגשם, במבול של אש וגופרית מכל אותן מדינות אויב שאנו בטפשותנו האין-סופית מקימים במו ידינו בתוך ארץ ישראל. עד אז תתיר מדינת תל אביב לעם הערבי להתעלל בתושבי הפריפריה עד להתכנסות הסופית הרצויה למנהיגות הנבחרת, ותמתין לפתרון הסופי של אירן.
