מותו של יאסר ערפאת בנסיבות מסתוריות ממשיך להעסיק את הפלשתינים. בצמרת אש"ף וברחוב הפלשתיני משוכנעים כי ישראל היא שחיסלה בצורה מתוחכמת את ערפאת, הסברה הרווחת היא כי ערפאת הורעל אך הטוענים כך לא יכולים להסביר כיצד נעשה הדבר.
באחרונה טען ד"ר אשרף אלכורדי, רופאו האישי של ערפאת, כי הראיס חוסל לאחר שלדמו הוזרק נגיף איידס ועכשיו מאשים בסאם אבו שריף, מי שהיה יועצו המדיני של ערפאת, כי שרון ומופז הם שתכננו את חיסולו של ערפאת באמצעות הרעלת מזונו ותרופותיו. האם הדבר נכון? ישראל מכחישה. אם כך מדוע ממשיכים הפלשתינים בהאשמות אלה?
ועדת החקירה הרשמית שמינה אש"ף לא הגיעה למסקנות ברורות ונחרצות שמהן עולה כי ישראל אחראית למותו של ערפאת. גם ישראל מצידה הכחישה בזמנו וממשיכה להכחיש בתוקף ובאופן עקבי כל קשר למותו של ראש אש"ף.
לפני כשבועיים חל יום הולדתו של יאסר ערפאת. התאריך המיוחד הזה, עבור הפלשתינים, שוב עורר את שאלת מות הראיס ורופאו האישי אשרף אלכורדי טען בראיון עיתונאי כי ערפאת הורעל למוות וכי כדי להסתיר את דבר ההרעלה הוזרק לדמו נגיף מחלת האיידס. אלכורדי, המתגורר בירדן, טען גם כי הוא לא הוזעק לרמאללה למרות שכך היה נהוג בכל עת שבה חלה ערפאת וכי לא נתנו לו לבדוק את גופת ערפאת. מדוע המתין אלכורדי עד עכשיו כדי לטעון את טענותיו?
גם ליועצו המדיני של ערפאת, בסאם אבו שריף יש סיפור מעניין וגם הוא "נזכר" בו רק עכשיו כדי לספר על "גילויים חדשים" הקשורים למות מנהיגו. בראיון לשבועון "כל-אלערב" היוצא לאור בנצרת בסוף השבוע שעבר, טען אבו שריף כי ידיד יהודי שלו המשרת בצה"ל סיפר לו כי כי בשיחה בין ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז, שהתקיימה לאחר אחת מישיבות הממשלה ובתגובה לדבריו של שרון כי ישראל איבדה את האפשרות לפגוע בערפאת בעת המצור על המוקאטעה ברמאללה, אמר שר הביטחון מופז לשרון כי אפשר להתפטר מערפאת מבלי שישראל תואשם בכך וקיבל ממנו "אור ירוק" לביצוע התוכנית להרעיל את ערפאת.
אבו שריף טוען כי, הוא עצמו, הזהיר את ערפאת במכתב ויעץ לו שלא לאכול ולשתות מהאוכל המגיע למוקאטעה ברמאללה. יאסר ערפאת לא שעה לאזהרותיו ולדבריו, של בסאם אבו שריף, האוכל שהגיע למוקאטעה הורעל בידי החיילים הישראלים שצרו עליה ושהיתה להם שליטה בלעדית על המזון והתרופות שהגיעו לערפאת הנצור. כמובן שאבו שריף טוען כי בידיו יש עוד מידע רב על הפרשה וכי איננו יכול לגלות את זהות חברו היהודי מחשש שהוא ייעצר.
אינני מתיימר לדעת מהי הסיבה המדוייקת למותו של ערפאת ואם הורעל או לא. אינני יכול גם לקבוע בוודאות כי ידה של ישראל לא היתה מעורבת בכך. אני יודע משיחותי עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון כי "אריק" תיעב את ערפאת. אריאל שרון ראה בו "רוצח שידיו מגואלות בדמם של יהודים רבים" ובחוגים סגורים הוא נהג לכנות את ערפאת בכינו הגנאי "הכלב".
שרון הבטיח לנשיא האמריקני ג'ורג' בוש שלא ייפגע פיזית בערפאת ויאסר ערפאת סמך מאוד על הבטחה זו וראה בה מעין "תעודת ביטוח" וקבלת חסינות מישראל. עם זאת בהמשך הסתייג שרון, באחת מפגישותיו עם בוש, מההבטחה שנתן בעניינו של יאסר ערפאת. האם שינה שרון את הבטחתו ונתן "אור ירוק" לחיסול ערפאת? גורמים מדיניים בירושלים מכחישים זאת בתוקף. האם למרות ההכחשה יש דברים בגו? הדברים בודאי יתבררו עם הזמן.
ברור היה לי, ככתב מדיני באותה התקופה, שרבים בישראל, גם בדרג המדיני, היו רוצים מאוד שישראל תהיה זו שתחסל את ערפאת כדי לסגור עמו את חשבון הדמים שפתח עם ישראל באינתיפאדת "אל-אקצה". ברור לי גם שאם שרון החליט לחסל את יאסר ערפאת והורה לידידו ראש המוסד מאיר דגן לעשות זאת הרי שהיה זה אחד המבצעים החשאיים ביותר של מדינת ישראל שרק מתי מעט, שניתן לסופרם על לא יותר משתי ידיים, היו שותפי סוד למבצע שכזה, בודאי לא אנשים מקרב ידידיו הישראלים של בסאם אבו שריף.
מבחינת היכולת המבצעית הרי שלישראל היתה היכולת הזו. כולנו זוכרים את המבצע הכושל של המוסד בירדן שבו הורעל ח'אלד משעל מנהיג החמאס ברעל מיוחד שייצר המוסד ועל-פי מקורות זרים ישראל הרעילה למוות, בשיטה דומה ב-1978, את הד"ר וודיע חדאד איש ה"חזית העממית לשחרור פלשתין" שהיה אחראי לעשרות חטיפות מטוסים ופעולות טרור נגד ישראל.
מה בכל זאת דוחף מחדש את הפלשתינים להעלות את הנושא לסדר היום? הפלשתינים אוהבים את תיאוריית הקונספירציה (מוא'מרה בערבית) לכן מיהרו להכריז על יאסר ערפאת כ"שהיד". מותו של ערפאת לא היה צפוי. הוא החזיק מעמד במצור ברמאללה תקופה ארוכה והפך לסמל "העמידה האיתנה"(צומוד) מול "הכובש הישראלי".
הפלשתינים רוצים להנציח את המיתוס הזה בכל מחיר ולהראות שמותו של ערפאת לא היה טבעי ורק כוח עליון הצליח לגבור עליו. הדרך לעשות זאת היא לטעון שהוא חוסל ביד ישראל שכן אחרת הוא היה ממשיך לחיות עוד זמן רב. בתקופה הזו שבה החמאס השתלט בכוח על עזה ובראש אש"ף עומד מנהיג חלש בדמותו של מחמוד עבאס טוב להתרפק קצת על העבר, על הנוסטלגיה, להיזכר, מעט, במנהיג הגדול, יאסר ערפאת, שהוביל את ה"מהפיכה" הפלשתינית והנהיג את העם הפלשתיני לנצחונות.
מה רע בכך להזכיר לחמאס את גדולתו של ערפאת ואת תרומתו למאבק הפלשתיני? מה רע בכך לשוב ולהאשים את ישראל במותו? הרי גם החמאס שונא את ישראל ושותף לתיאוריית הקונספירציה, שכן ישראל ניסתה לפגוע בח'אלד משעל באותה השיטה. בשנה הבאה נשמע בודאי, שוב, על תיאוריות חדשות ומידע חדש שייחשף כיצד "חיסלה" ישראל את ערפאת.
טוב שבכל פעם שרוצים לחזק את הפתח מול החמאס או לחזק את הפטריוטיות הפלשתינית אפשר לשלוף מהבויידם, פעם נוספת, את סיפור חיסולו של ערפאת, לנער קצת את האבק ממנו, לתבלו בסיפורים חדשים והנה לפנינו סיפור טוב שכל פלשתיני יכול, מבחינה לאומית, להזדהות עמו.
