יישובי הנגב נתונים מאז שנת 2001 למתקפת פצצות מרגמה ורקטות קסאם וגראד. גם לאחר ההינתקות מרצועת עזה לא חדל ירי תלול המסלול לעבר ריכוזי האוכלוסיה הישראלים תוך התרסה גלויה נגד ההרתעה הישראלית ועוצמתו של צה"ל.
מעת לעת מפרסם דובר צה"ל הודעות המפרטות את המענה הצבאי להתקפות רקטות הקסאם לעבר שטח ישראל. ב-27 באוגוסט 2007 מסר דובר צה"ל את ההודעה הבאה:
"צה"ל תקף לפני זמן קצר, מהאוויר, בצפון רצועת עזה, משגר רקטות קסאם ממנו זוהה שיגור רקטת קסאם אשר נורתה אל עבר ישראל מוקדם יותר הבוקר. זוהתה פגיעה".
ב-16 ביולי 2006 מסר דובר צה"ל את ההודעה הבאה:
"... צה"ל ממשיך ופועל לסיכול תשתיות הטרור בבית חנון שבצפון רצועת עזה ותוקף בירי ארטילרי את מרחבי השיגור בצפון רצועת עזה מהם מבוצע ירי הקסאמים לעבר שטח מדינת ישראל".
הודעות החוזרות ונשנות בתוכנן מלמדות על דרך הפעולה של צה"ל להגנה על תושבי מדינת ישראל. היעדים לתקיפה הם אפוא ע"פ הודעות דובר צה"ל משגרי רקטות הקסאם ומרחבי השיגור. הודעות דובר צה"ל אינן מפרטות מדוע תקיפת יעדים אלה משרתת את הביטחון ואין הן מציגות נתונים המוכיחים, כי תקיפות דומות קודמות אכן הביאו לצמצום ירי תלול המסלול לעבר ישראל. הנתונים מלמדים על מציאות שונה בתכלית. היקף ירי תלול המסלול לעבר ישראל נמצא במגמת עלייה לאחר ההינתקות באוגוסט 2005, כפי שמדווח המרכז למורשת חיל המודיעין (המל"מ) בהסתמכו על נתונים רשמיים של צה"ל.
משגר רקטות קסאם הינו מתקן מתכת המורכב ממספר מוטות ברזל והמולחם בבתי המלאכה הרבים הפזורים ברצועת עזה. הכנתו קצרה ופשוטה, עלותו נאמדת במספר שקלים בודדים וניתן לייצרו בכמויות גדולות ללא הגבלה. "השמדת" משגר רקטות כמוה כגרימת נזק של 20 ש"חלערך לזרוע הצבאית של החמאס ואינה מעלה או מורידה דבר באשר ליכולת הארגון להמשיך לשגר רקטות לעבר ישראל. אגב, עלות טיל המשוגר ממסוק מסתמכת במספר אלפי דולרים.
מרחבי השיגור הם כינוי כללי לאזורים בהם חוליות השיגור נוהגות לשגר את רקטות הקסאם. כאשר דובר צה"ל משתמש במינוח הוא מתכוון שהירי בוצע לאחר שחולית המחבלים כבר הסתלקה מהמקום. כלומר, הירי מבוצע לעבר שטחים ריקים נטולי יעדים. גם ירי מונע זה לא הביא בשנים האחרונות להרתעת ארגוני הטרור ולצמצום ירי תלול המסלול.
מכאן עולה השאלה הבאה: אם הפעולות הצבאיות הללו אינן יעילות, מדוע צה"ל מתעקש להתהדר בהן? נראה, כי היעד העיקרי למתקפה הצה"לית התקשורתית והצבאית אינו החמאס או ארגוני הטרור האחרים, אלא דווקא הציבור הישראלי. צה"ל מנסה לשוות רושם של פעילות מניעה רצינית נגד רקטות הקסאם. אסטרטגיה כזו יכולה להיות יעילה בטווח הקצר בלבד. מטר הקסאמים ההולך ומתגבר שוחק את אמינות צה"ל ופוגע עוד יותר בכוח ההרתעה מול ארגוני הטרור הפלשתינים.
סגן ראש שב"כ דיווח בישיבת הממשלה (26 באוגוסט 2007), כי מאז השתלטות חמאס על הרצועה הוברחו 40 טונות של אמצעי לחימה - כמחצית הכמות שהוברחה מאז ההינתקות. לדבריו, מראשית אוגוסט נרשמו חמישה אירועי הברחה ממצרים, שבהם הוכנסו יותר מ-13 טונות חומרי נפץ ו-150 מטולי אר.פי.ג'י. האתגר הצבאי ההולך והמתהווה ברצועת עזה יחייב במוקדם או במאוחר להערכת גורמי הביטחון מבצע צבאי מקיף בדומה ל"חומת מגן". במקום להתהדר בפעולות קוסמטיות חסרות ערך צבאי ראוי להכין הצבא והציבור למערכה כוללת נגד הטרור הפלשתיני.
