הזריזות של מזוז בפרשת תמיר
|
|
ביום 18.08.07 חשפנו כאן כי שרת החינוך, יולי תמיר, פעלה לסדר לידידה האישי, פרופ' יצחק גל-נור, גמול חודשי בגין תפקידו כסגן יו"ר המל"ג. תפקיד זה אויש עד תחילת 2007 בהתנדבות, ללא תשלום גמול. תמיר הבטיחה לגל-נור שהיא תפעל, ככל יכולתה, כדי להסדיר זאת רטרואקטיבית (ממרס 2007). ואכן, היא פעלה במחשכים כדי להסדיר זאת. לאחר שנוכחה כי מוסדות המל"ג מסרבים למלא את בקשתה הבלתי-חוקית לכאורה, היא פעלה מול האוצר. ולאחר שגם במשרד האוצר לא התגייסו לסייע לה, היא יזמה הגשת הצעת חוק שתאפשר תשלום גמול לגל-נור. לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, שדנו בנושא לבקשתה, לא גילתה תמיר את דבר הבטחתה אותה שמרה בסוד כמוס. בעקבות החשיפה הראשונה, ולאחר חשיפת כזביה של השרה תמיר, הוגשו כמה תלונות אל היועמ"ש, מני מזוז, בדרישה לפתוח נגדה בחקירה. אחת מהן הוגשה על-ידי הפורום המשפטי. השנייה הוגשה על-ידי תנועת אומ"ץ. והנה, לא חלפו עשרה ימים מהפרסום הראשון, וכבר מודיע היועמ"ש, רשמית, את החלטתו לפיה אין עילה לפתיחת חקירה נגד תמיר. מזוז לא עשה את המינימום הדרוש, באמצעות אנשיו, כדי לבחון סוגיה זו היטב: לפנות אל מי שחשף את הפרשה (הח"מ) ולבקש מידע נוסף או מסמכים; מזוז אף לא מילא את חובתו הבסיסית - כיועץ המשפטי לממשלה, הוא האיש המחויב להנחות את השרה תמיר, לבל תבטיח מאומה מכספי המדינה (כגמול לגל-נור) בלא רשות ובלא סמכות חוקית. מבלי להיכנס לשאלה האם צודק מזוז בהחלטתו, היה מקום אולי לשבחו על הזריזות שהפגין, במקרה זה, אלמלא הסחבת המכוונת ו"גרירת הרגליים" מצדו בשורה של פרשות הקשורות בראש הממשלה, אהוד אולמרט. נזכיר, כי חלפו 18 חודשים מאז שחשפנו כאן את פרשת כרמיה, שבה קיבל אולמרט שוחד בסכום כולל של 480 אלף דולר. והנה, למרות חלוף הזמן ולמרבה הפליאה – עד כה לא קיבל מזוז החלטה האם לגנוז את תיק החקירה, או להורות על פתיחת חקירה נגד אולמרט, כפי שצריך להיות.
|