את השנה שעברה עשיתי באוניברסיטה של קמברידג' על גדות הנחל קם, מקום רגוע שגם סערת החרם האקדמי של איגוד המרצים הבריטי לא הכתה בו גלים.
יוזמי החרם, ומי שהניעו את תהליך אישורו והד"ר (היהודי) סטיבן רוז בראשם לא טענו שמוסדות המדע הישראלים לא ראויים לשיתוף פעולה. לא היתה להם שום ביקורת על הישגי מוסד אקדמי כלשהו בארץ. החרם הוא כלי בידם שנועד לאיים על מוסדות מדע ישראלים כדי להשפיע על גורם בלתי אקדמי לחלוטין, לשנות מדיניותו ולהיכנע ללחצים בין לאומיים בנושאים שאין להם קשר לאקדמיה. הקולגות שלי בקמברידג' הסתייגו מכל המהלך ואחד מהם, הפרופ' דובסון, שמח לספר לי שנענה להזמנה להרצאת אורח במכון ויצמן בעיקר כדי למחות על עצם הרעיון של החרמת ישראלים.
נזכרתי ביזמת החרם ההוא כאשר שמעתי החל מיום ה' האחרון ועד כניסת השבת בכלי התקשורת הישראלים את הודעתו של סגן שר הביטחון כי "מערכת הביטחון תשקול את קשריה עם אוניברסיטת בר-אילן ותשקול המנעות מאישור לימודי קציניה באוניברסיטת בר-אילן". במילים אחרות סגן שר הביטחון מאיים בחרם על מוסד אקדמי בישראל. מה המשותף לסגן שר הביטחון ולד"ר סטיבן רוז?
ראשית, שניהם לא מבססים את הצעתם על בדיקת איכותו האקדמית של מושא החרם. שנית, שניהם משתמשים בחרם על מוסד אקדמי כדי להשיג מטרות פוליטיות ושלישית, שניהם מציעים ענישה קולקטיבית כדי לסחוט פעולות שאין להן קשר לתוצאות החרם הישירות.
סגן שר הביטחון כועס בצדק על פרופ' הלל ויס שנתפס בשעת כעסו בפתח בית בני משפחתו ההרוס בידי כוחות הביטחון ושפך את זעמו על מפקד חטיבת יהודה במילים שאינן ראויות לדפוס. פרופ' ויס ודאי לא היה צריך להתבטא בצורה זו גם בנסיבות הקשות שבהן עמד באותה שעה. לרשות מערכת הביטחון עומדים אמצעים רבים כדי להבטיח את כבודו וסמכותו של מפקד חטיבת יהודה ומערכת אכיפת החוק לא תתרשל בטיפול באירוע במידה וניתן למצוא סעיף מתאים בחוק הפלילי כדי לבא חשבון עם האזרח הלל ויס. הוא יתמודד עם מערכת אכיפת החוק הישראלית ככל אזרח פרטי במדינה דמוקרטית. פרופ' ויס לא דיבר בחברון בתוקף תפקידו כחבר סגל באוניברסיטה ואין שום עדות לכך שבמסגרת תיפקודו האקדמי הוא נכשל בדיבורו באיסור כלשהו.
לא ברור מניין שאב סגן שר הביטחון את האומץ לאיים על האוניברסיטה בחרם של מערכת הביטחון עקב התקרית החמורה שבה היה מעורב פרופ' ויס? האם יש לו מודיעין שמצביע על כך שקציני תוכנית אופק או תוכניות נוספות הלומדים באוניברסיטת בר-אילן מקבלים חינוך כושל? האם פנה אי פעם לאוניברסיטה בבקשה לשיפור כלשהו בתוכניות הלימודים? אני מכיר חלק מן הקצינים האלה, אלה שהעיזו להכניס את ראשם ללוע הארי של הפקולטה למדעי הטבע, אני בטוח שאלה יתנו לכבוד סגן השר מודיעין שלא נותן בסיס לאיום החרם הזה. ככל הידוע לי בדומה לחרם של סטיבן רוז גם כאן אין שום קשר בין הצעת החרם לבין הרמה האקדמית והחינוכית של מושא החרם. מדובר בהליך פוליטי טהור שמערב אקדמיה במקום לא לה.
לא ברור כיצד נכשל סגן שר הביטחון במהלך כה בוטה בכוונו את חיציו למטרה שאין לה שום אחריות לנושא שבו הוא עוסק כשם שלא ברור מה מניע את הד'ר רוז להריץ את החרם. לצערי יתכן שיש מקום להשערה שיש דמיון בין השניים גם בתחום סוג המוטיבציה המודעת והבלתי מודעת להציע חרם על מוסד ישראלי במעגל העולמי ועל מוסד שמזוהה עם הציונות הדתית במעגל הישראלי. הלוואי ואתבדה.
אם פניו של סגן שר הביטחון להצית אש, הוא בדרך הנכונה. אם פניו למדיניות של שותפות ישראלית, חרף הקרע הטרי של ההתנתקויות, הרי שיש לו רק דרך אחת והיא להתנצל על דבריו בפני נשיא אוניברסיטת בר-אילן ולבדוק היטב מה גרם לו להופיע כסטיבן רוז הישראלי. כשם שהפרופ' דובסון מאוניבסיטת קמברידג' עשה מעשה כדי להביע שאט נפש מיזמת החרם של הד'ר רוז אני מצפה גם מעמיתי בישראל שיפעלו למנוע שימוש בחרם פנים ישראלי על מוסד אקדמי מצד גורם ממשלתי כלשהו.
