למרות אווירת "אוסלו" אין סיכוי רב להיווצרות הסכם שלום על-פי המתווה המתבשל כיום בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לבין אבו מאזן. יש יותר סיבות שהוא יכשל ולא יצא לפועל מאשר יצליח וגם יחזיק מעמד לאחרית הימים. לעתים בעת משבר יש לחזור לנקודת ההתחלה אפילו לקדם ימי ההסכם עם מצרים ולהניח אולי תשתית שונה מהמקובלות לשלום עם הפלשתינים, ויש בהיסטוריה תקדים לכך.
הקלחת המדינית רוחשת בעשייה, ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מבשל הסדר מדיני עם אבו מאזן. הם יושבים ומדברים על עקרונות הסדר הקבע בין ישראל לפלשתינים.
עקרונות ההסדר המוצע: תוקם מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. היא תוקם על בסיס קווי 1967, ישראל תשמור על חלק מגושי ההתיישבות, יהיו חילופי שטחים בין הצדדים, ירושלים תהיה בירת שתי המדינות. השכונות הפלשתיניות יהיו בשליטת המדינה הפלשתינית. השכונות היהודיות בשליטת ישראל כולל הכותל המערבי והר הזיתים. האגן הקדוש יהיה בשליטת גוף תחת משטר מיוחד ומוסכם. סוגיית הפליטים צריכה לקבל פתרון צודק ומוסכם.
אכן, עדיין שקט במסדרונות הפוליטיקה, גוש הימין טרם הרים ראש והחל לומר את דברו, גם העולם עדיין שותק. כאשר אין מחלוקת על כך שיש בהסדר המוצע מספיק מוקשים וסיכון למדינת ישראל בעצם קיום מדיניות ביטחונית משלהם כמדינה עצמאית עם אפשרות יצירת בריתות גם עם מדינה עוינת וצבא נוסף בשכנות לנו שיכול בבוא הזמן לפעול נגדנו.
ושאלות הקשות טרם נשאלו למשל, מה יהיה גורל רצועת עזה בהסדר? מה הם הסדרי הביטחון בבקעת הירדן? מה פרוש החלפת שטחים ואלו? מה פרוש פתרון צודק לבעיית הפליטים? מהם הפרטים על המשטר המיוחד בהר הבית ואיזה דגל יונף? איזה סוג צבא יוקם ברשות ומה תכליתו? ואלה רק חלק מהשאלות.
אין כותב המאמר מזוהה עם הגוש הימני, אך הסדר המוצע המתגבש גורם לרבים אי שקט, אולי היה מקום עוד מבעוד יום לכל מעצבי מדיניות הסדרי השלום באשר הם ויועציהם לחשוב על קונספט אחר לגמרי ולחזור להתחלה מלפני הסכם השלום עם מצרים והוא המודל של ההסכם האוסטרו-הונגרי משנת 1867.
כמה מילים על הקיסרות האוסטרו הונגרית ב-1867, אחרי מאות שנים שבהם שבטים ובתי מלוכה התחרו על שטחים ברחבי מרכז ומזרח אירופה, הושג הסכם בין בתי המלוכה של אוסטריה ושל הונגריה:
- הממלכה תיקרא בשם אוסטרו-הונגריה.
- לממלכה כולה ריבון אחד שיתפקד כקיסר אוסטריה ומלך הונגריה, בן למשפחת המלוכה האוסטרית.
- יקומו שני בתי פרלמנט: אחד הונגרי ואחד אוסטרי. להונגריה יהיה ראש ממשלה נבחר.
- תקני סחר וכלכלה יחולו גם על הונגריה, אך תוכל לנהל מערכות בנקים משלה, וכן מערכות חינוך, בריאות, תחבורה ותקשורת עצמאיות.
- החוק האוסטרי חל גם על ההונגרים, אך מותר להונגרים לחוקק חוקים משלהם שיחולו על ההונגרים בלבד.
- להונגריה אין זכות למדיניות חוץ וביטחון עצמאיות, הן ייקבעו על-ידי אוסטריה.
- המשטרה ההונגרית תעמוד מתחת למשטרה האוסטרית. להונגרים לא יהיה צבא משלהם, והם חלק מהצבא האוסטרי.
ואכן, האוסטרים למדו להכיר בכך שחוזקה של האימפריה תלוי ביחסה למיעוטיה, ובראשם ההונגרים, וכי אם יימשך המצב של אי השקט הפנימי, תתמוטט האימפריה תחת הלחצים מבפנים ומבחוץ. לאחר משא-ומתן ארוך, הגיעו העם ההונגרי ובית הבסבורג לפשרה, אשר כוננה ממלכה דואלית, בה ניתנה להונגרים אוטונומיה מוחלטת כמעט לנהל את ענייניהם, תוך השארת ענייני החוץ, הצבא והכלכלה בידי בית הבסבורג. ואכן התקופה שלאחר מכן היתה תקופת פריחה ושגשוג מדיני וכלכלי ברחבי הונגריה שהחזיקה מעמד עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה עם הרצח של יורש העצר האוסטרי ב-1914.
לא קשה לנחש את ההדמיה, ואם נעצום את עינינו ונדמיין במתכונת זו את האוסטרים לישראלים ואת ההונגרים לפלשתינים אולי ניתן היה להגיע להסדר על בסיס הרעיון שמתגבש כיום בשני שלבים.
א.בשלב ראשון, לקיים ממשל בדומה לקיסרות האוסטרו-הונגרית, אך בשינויים המתאימים לנו, שמשכה יהיה 100 שנה.
ב. לאחר מכן לכונן הסדר קבע עם מתן מדינה עצמאית מוחלטת למדינת פלשתין ואפילו מדיניות ביטחון והחזקת צבא משלהם.
ויתכן היה שאפשרי לבנות מודל של הסדר, היתרונות בכך הן קודם כל, ששיני הזמן יעשו את שלהם על-ידי כל שנתרגל אנו והדורות הבאים למציאות של שתי מדינות כביכול. ובזמן זה יוסרו חומות האיבה הנמשכות כבר מאה שנה, ונדלג בכך על הסיכון והמוקשים שיצוצו חליפות לבקרים בהסדר המוצע שמתגבש בין אולמרט לאבו-מאזן.
אולי בכל זאת לא מאוחר מדי להתחיל מחדש?
