מקורות פלשתינים ברצועת עזה מדווחים על סימנים ראשונים של מרי אזרחי נגד שלטון החמאס, שלושה חודשים בלבד מאז השתלט החמאס בכוח הנשק על רצועת עזה. האם אפשר לדבר כבר על אינתיפאדה של תושבי החמאס נגד השלטון האיסלאמי הקיצוני?
עדיין לא, אבל בתנועת הפת"ח מדברים כבר על התעוררות עממית (הבה שעבייה-בערבית) נגד החמאס. אין להוציא מכלל אפשרות שאם ימשיך ארגון החמאס בצעדי הדיכוי שבהם הוא נוקט ברצועה הוא ימצא את עצמו בקרוב עומד בפני מצב מתמשך של התנגדות עממית רחבה וחוסר יציבות שלטונית.
אווירת חג הרמדאן הפחיתה במקצת את החיכוך הפיזי בין תושבי הרצועה לאנשי ה"כוח המבצעי" של החמאס אך לא השפיעה על הזעם הרב שהצטבר בקרב שכבות נרחבות של האוכלוסיה העזתית. העיתונאי יוסוף אלקזאז ביטא תחושה זו במאמר שפרסם בעיתון "אל-חיאת אלג'דידה": "תנועת החמאס גורמת נזק לכל התנועות האיסלאמיות באיזור, במצרים, ירדן ומרוקו לאחר שנחשפה דמותה בפלשתין. חמאס התגלתה כתנועת טרור אפלה שנוקטת בטרור כלפי העם הפלשתיני יותר מאשר הכיבוש הישראלי".
ארגון החמאס הצליח בתוך תקופה קצרה יחסית להשניא את עצמו על תושבים רבים ברצועה. "הכוח המבצעי" של החמאס שמונה כמה אלפי אנשי חמאס מצוידים במדים ובנשק שפרס הארגון ברחובות ערי עזה הצליח אומנם להפסיק את האנרכיה הביטחונית ולהשיב את הרגיעה לרחובות הרצועה אך במהרה הפכו אנשי הכוח הזה לסמל השנאה של תושבי הרצועה.
צעדי הדיכוי השונים שהתבטאו במניעת תפילת יום השישי במקומות ציבוריים, מעצרים של מנהיגי השטח של הפלגים השונים של אש"ף, פיזור מפגינים בכוח רב תוך שימוש באלימות, פגיעות בעיתונאים, צנזורה על העיתונות, רדיפת פעילי הפת"ח, חטיפות ועוד כל אלה הביאו לכך שרבים ברצועה משווים את אנשי החמאס לחיילי "הכיבוש הישראלי" ואף ליותר גרוע מכך.
לפני שבועיים עצרו אנשי "הכוח המבצעי" של החמאס כחמש מאות פעילים של אש"ף שהשתתפו בתפילות יום השישי. לראשונה הכריז אש"ף על שביתת מסחר ומוסדות שונים בכל רחבי הרצועה במחאה על צעדי הדיכוי של החמאס, צעד שבדרך כלל נהגו לנקוט הפלשתינים בימי השלטון הישראלי ברצועה. ההיענות לשביתה הייתה חלקית בעיקר בגלל הפחד מפני מעשי נקם של החמאס באלה שייענו לקריאה לשבות אך גם השביתה החלקית מעידה על הכרסום במעמדו של הארגון שזכה לתהילה והביס ברוב מוחץ את ארגון הפת"ח בבחירות לפרלמנט בינואר 2006.
על-פי מקורות שונים למחמד דחלאן, מנהיג הפת"ח ברצועה שנמלט לרמאללה יש חלק רב בהתססת השטח נגד החמאס. המקורות מעריכים כי הדרך היחידה שבה יכול דחלאן לעשות "קאם בק" לצמרת אש"ף היא באמצעות הפלת שלטון החמאס ברצועה. הפעילות נגד החמאס היא גם צבאית מחתרתית. הכוח המבצעי של החמאס הודיע כי לכד, באחרונה, קבוצה של פעילי פת"ח הנקראת "גדודי חללי מנגנוני הביטחון" שאחראית לפגיעה פיזית באמצעות מטעני חבלה בכמה אנשי חמאס ובפיזור מטעני חבלה במקומות הומים באדם כדי ליצור בהלה והסתה נגד ארגון החמאס.
הפלשתינים ברצועה הפנימו היטב את הלקחים מתקופת השלטון הישראלי הממושך בעזה בשנים עברו ואת חשיבות הדמוקרטיה, גם אם היא לא מלאה במאת האחוזים. הטעות של ארגון החמאס היא שהוא סבור שבכוח הזרוע יצליח להשליט את מרותו על האוכלוסיה הזו. מדובר בציבור שחווה כבר את טעם השחרור והחופש ושלא יקבל שום צעדי דיכוי וילחם בהם.
הציבור העזתי ייחל שנים רבות לנסיגתה של ישראל מהרצועה ולא יהיה מוכן לקבל שום שלטון, במיוחד שלטון פלשתיני, שינהג כלפיו בצורה עויינת ונקמנית. אם לא יישנה ארגון החמאס במהרה את האופן שבו הוא נוהג בציבור העזתי צפויה לו תקופה קשה של חוסר יציבות וירידה הדרגתית בשיעורי התמיכה שלה זכה עד לא מזמן. נג'אה אבו בכר, חברת המועצה המחוקקת מטעם הפתח אומרת: "רצועת עזה בדרך למרי אזרחי. עזה עמדה בפניהם שלנפוליאון ואריאל שרון והיא תעמוד גם בפני החמאס.
