דיכטר מתגייס; ברנע ודנקנר ברחו

גם בימים אלה, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט - מחמת השוחד שקיבל אולמרט בפרויקט כרמיה, נמשכת הפעילות המגוייסת מצד עיתונאים בכירים, אישי ציבור וגורמים אחרים. ברשימה זו נסקור פעילותם ו/או מחדלם של כמה מהם. המשותף להם: ההתגייסות, גם עתה, כדי לטשטש את חומרת מעשיו של אולמרט, או למצער: לדחות את הקץ, כך שאולמרט לא ייחקר עכשיו:

• יוסף (טומי) לפיד:

ידידו האישי של אולמרט. פועל עתה כדי לייצור דעת קהל כך שאולמרט לא ייחקר כל עוד הוא מכהן כראש הממשלה. מיותר כמעט לציין: לפיד, שכיהן כשר משפטים, לא העלה קריאה דומה כשהתקיימו החקירות נגד ראשי ממשלה קודמים - אהוד ברק, בנימין נתניהו ואריאל שרון. לפיד, שמונה על-ידי אולמרט בעיצומה של מלחמת לבנון ליו"ר יד ושם, פעל עוד לפני הבחירות כדי לסכל פתיחת חקירה נגד אולמרט. עכשיו הוא מנסה, בתחבולות, לדחות את הקץ, כך שבסופו של לא ימוצה הדין עם אולמרט - למרות שקיבל שוחד בסכום כולל של 480 אלף דולר;

• אבי דיכטר:

השר לביטחון פנים. בראיון לעיתון הארץ הוא קורא שלא לחקור ראשי ממשלה בעת כהונתם, ובכלל זאת את אולמרט. דיכטר יודע היטב: אם אולמרט ייאלץ לפנות את מקומו בחודשים הקרובים - בגלל החקירות, גדולים סיכוייה של השרה ציפי לבני להתמנות לראש ממשלה, לפחות עד הבחירות הבאות. ואת זאת מנסה דיכטר לטרפד, גם במיוחד בשל זאת שהוא עדיין אינו מוכן להתמודדות הגדולה: מי ייבחר לכהונה במקום אולמרט. דיכטר, השר האחראי על המשטרה, חוטא לתפקידו, כאשר במקום לתת גיבוי לחוקרי המשטרה - כך שיוכלו לבצע את מלאכתם בהתאם להנחיית היועמ"ש - הוא מחליש את המשטרה ועושה כבר עתה דה-לגיטימציה לעבודת החוקרים. דברי דיכטר נאמרים יומיים אחרי שמפכ"ל המשטרה, דודי כהן, אמר דברי שטות, כאשר בירך את אולמרט ואיחל לו להמשיך עוד שנים רבות לכהן בממשלה;

• אמנון דנקנר:

עורך מעריב (עדיין, טרם הספיק להרוס את העיתון, עד הסוף). ידידו האישי של אולמרט. במשך כ-17 חודשים (מפברואר 2006) הוא פרסם כזבים אין ספור ופעל לפגוע בשמם הטוב של אלה שנשאו בנטל, ובהם: מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, יועצו של המבקר יעקב בורובסקי, החשב הכללי ירון זליכה, הח"מ ואחרים. דנקנר פרסם שוב ושוב שתיק כרמיה ייגנז על-ידי מבקר המדינה; ולאחר מכן פרסם שהיועמ"ש יסגור את התיק. דנקנר כיזב, ביודעין. מאז שפרסם היועמ"ש את החלטתו - והורה על החקירה, דנקנר נעלם, ברח. הוא טרם חזר בו מדבריו ומכזביו וטרם התנצל בפני קוראי מעריב על כך שכיזב להם.

• נחום ברנע:

בעל טור בידיעות אחרונות. חתן פרס ישראל. ברנע, בדומה לדנקנר, התגייס אף הוא לחלץ את אולמרט מאימת הדין. עשרות פעמים כתב כזבים, והוסיף חטא על פשע כאשר רימה, בזדון, את קוראי ידיעות אחרונות בניסיון לייצור דעת קהל בעד אולמרט ונגד חושפי השחיתות. ברנע, חתן פרס אולמרט, נעלם בימים האחרונים. מאז שהורה היועמ"ש על חקירה בפרשת כרמיה, הוא לא כתב מאומה - לא חזר בו מהכפשותיו ומכזביו ולא התנצל בפני הקוראים.

• אמיר אורן:

עיתונאי, הארץ. אמיר אורן, יחד עם כמה כתבלבי חצר נוספים, ובהם מרדכי גילת, ניסה להוביל ב-17 החודשים שחלפו קו עיתונאי כביכול, לפיו אין ראיות בפרשת כרמיה. אורן כיזב לקוראי הארץ כאשר פרסם שקרים כאילו מבקר המדינה עומד לסגור את תיק כרמיה; ולאחר מכן פרסם כזבים כאילו היועמ"ש עומד לסגור את תיק כרמיה. אורן כתב מה שכתב, למרות שהעובדות היו ברורות: גם המבקר וגם היועמ"ש אותתו, ומראש, כי נמצאו ראיות לעבירות מצד אולמרט. אורן ממשיך בסורו גם בימים אלה, לאחר הודעת היועמ"ש. כותב אמיר: "מזוז נטה לסגור את תיק כרמיה ולפתע חזר בו". אורן מכזב שוב, ובזדון: מזוז לא חזר בו; מזוז הודיע עוד בשלבי הבדיקה גם למבקר המדינה וגם לגורמים נוספים, כי תיק כרמיה הולך לחקירת משטרה. הנה כי כן: אורן, שגם באחרונה כיזב שוב ושוב לקוראי הארץ כאילו מזוז עומד לסגור את התיק, מוסיף עתה חטא על פשע, וזאת במקום להתנצל בפני הקוראים, או למצער: לשתוק.