השר דיכטר, השר לביטחון הפנים של מדינת ישראל, יצא בהצהרה מרחיקת לכת, לפיה יש להקפיא את כל החקירות נגד ראש הממשלה. אין להקל ראש בהצהרה מסוג זה, שכן היא באה כשבוע לאחר הצהרתו של שר המשפטים לשעבר, טומי לפיד, המצדד גם הוא בהפסקת החקירות נגד חברו הטוב.
להצהרות אלו יש חשיבות עצומה כאשר הן באות ממי שעומד בראש המשרד האחראי באופן מעשי על עבודתה של המשטרה ומי שיכול לטרפד כל חקירה או ניסיון לגילוי האמת, כפי שמתחייב מהחוק, וממי שעמד בראש מערכת אכיפת החוק בתוקף תפקידו כשר המשפטים.
מדינת ישראל נחזית להיות מדינת חוק, כאשר כל האזרחים שווים בפני החוק. והנה באים שני אנשים הנושאים בתפקידים בכירים במערכת השלטון הישראלית ומנסים לקבוע כי יש אנשים העומדים מעל החוק.
היום זה ראש ממשלה "שאיננו יכול לתפקד" כי הרי הוא צריך להקדיש זמן לרייס ולאבו מאזן, ומחר מי? האם גישה זו תחול גם על שר כזה או אחר שאיננו יכול למלא את תפקידו בשל "ההפרעה" שגורמת המשטרה לשגרת יומו של השר?
אנו לא המדינה היחידה בעולם שבה נאלץ ראש מדינה לעמוד תחת חקירה ובמקביל לתפקד כראש המדינה. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא דווקא הנשיא קלינטון שלא סתם עמד תחת חקירה תקופה ארוכה, אלא אף כיהן בצילו של תהליך ההדחה אותו הובילו יריביו בקונגרס. האם זה מנע מקלינטון לתפקד כמנהיג העולם החופשי? לא ולא!!
אכן, ראש ממשלה הנמצא תחת חקירה משטרתית אינו חזון נפרץ במדינות מתוקנות, אולם החסינות היחידה הראויה לראש ממשלה, לשר ו/או לח"כ היא החסינות המהותית, דהיינו אותה חסינות המקנה לו הגנה נגד השימוש במשטרה בשל מעשים הנעשים עקב ולצורך מילוי תפקידו הציבורי. אי אפשר לטעון כי המעשים בהם נחשד ראש הממשלה עולים בקנה אחד עם הגדרה זו.
הצהרתו של שר המשפטים לשעבר, כי אי אפשר לתת לפקיד לקבוע אם ראש הממשלה צריך להתפטר עקב החשדות נגדו צריכות להדאיג כל אדם ששלטון החוק חשוב בעיניו.
"הפקיד" שבו מדובר הוא היועץ המשפטי לממשלה ומתוקף ההגדרה של תפקידו עומד בראש מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל. מי צריך להחליט אם לא הוא? העיתונאים אולי? או שמא הפוליטיקאים?
מר דיכטר קובע כי יש להפריד בין עבירות שנעשו במהלך הכהונה לבין מעשים שנעשו קודם לכן. זוהי התחכמות וזריית חול בעיני הציבור, שהרי המעשים המיוחסים לראש הממשלה נעשו במסגרת תפקידו הקודם בממשלה. האם עצם השינוי בתפקיד מהווה מחסום של הגנה על מעשים שנעשו בממשלה הקודמת שממשלה זו מהווה את ההמשך הישיר שלה? האם מעשיו של הירשזון נעשו בתקופת היותו של הירשזון שר אוצר? שהרי זו הדוגמא אותה מביא השר דיכטר.
בית המשפט העליון קבע בעבר כי שר שהוגש נגדו כתב אישום איננו יכול לשרת בממשלה, האם הוראה זו שמולאה ככתבה וכלשונה ע"י ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין תקפה רק כאשר מדובר בדרעי אך אינה חלה על אולמרט? אינני יודע אם אכן בתום חקירת המשטרה החומר יבשיל כדי הגשת כתב אשום נגד ראש הממשלה, אך זאת יודע כל אדם בישראל: אין ליצור מצב שבו בעלי תפקידים ציבוריים יהיו חסינים בפני חקירת משטרה רק בשל מעמדם הציבורי. השוויון בפני החוק הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ובמצב של חוסר האמון של הציבור במנגנוני השלטון בישראל הצעות מיותרות ומפחידות אלו רק יגרמו להעמקת חוסר האמון של הציבור הישראלי במערכות השלטון של מדינת ישראל. ספק רב בלבי אם לכך התכוונו לפיד ודיכטר.
לסיכומו של עניין, דומני שהשר דיכטר חייב להבין כי דבריו אלו נשמעים ונקראים גם ע"י אותם שוטרים הממונים על חקירת ראש הממשלה, ואין ספק כי הם מוטמעים בקרבם גם אם השר איננו חושב כך. אמירות אלו הם בפועל הוראת כיוון לחוקרים וזהו דבר שלא יעשה. במצב הזה אין דיכטר יכול להמשיך ולשמש כשר לביטחון פנים של מדינת ישראל, שכן יותר מדי שוטרים תלויים בהחלטתו לגבי קידומם האישי, והוא הרי כבר את עמדתו קבע.
