הטור של פריצי

השר לביטחון פנים אבי דיכטר מצא את הרגע המתאים לומר שלא צריך לחקור ראש ממשלה שחשוד בפלילים וכולם הסתערו עליו כאילו אמר שטויות. אתם רוצים את השטויות האמיתיות של דיכטר? בבקשה: דיכטר הוא מתנדב במשמר האזרחי. אז כל פעם שהוא יוצא כמתנדב לסיור לילה בשכונה שלו, מצטרפים אליו ניידת ו- 2 מאבטחים של היחידה לאבטחת אישים ששומרים עליו. דיכטר, לך לישון.

אבי ברגר מ"קסלמן את קסמלמן" ייצג את קבוצת סרברוס שניסתה לקנות את בנק לאומי ונפסלה, ולכן הוא אינטרסנט ובעל עניין. אבל יש משהו בדברים שאמר: "במשך שנים ייחלנו לגוף בינלאומי פיננסי שמבין בתחום, שסוף-סוף ימצא עניין במערכת הבנקאות שלנו. בסופו של יום, כאשר מצאנו גוף כזה, שהוא קרן השקעות פרטית מהמובילות בעולם ושפיננסים בקנה מידה גלובלי הם אחת ההתמחויות שלה, התחילו להשוות אותה מול אלטרנטיבות שלא קיימות, והתחילו לבחון אם הגוף הזה כן יכול להחזיק בנק בניו-יורק או לא... מדובר בקבוצה שמורכבת מקרן השקעות פרטית שמגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בעבור משקיעים, שקיבלה רישיון לבנקאות ב-40 מדינות בעולם ואחד מתחומי ההתמחות שלה זה בנקאות ופיננסים... וקבוצה של שבעה יהודים מהעשירים ביותר בקהילה היהודית בתפוצות... להגיד שעל-פניו העסקה לא כשרה? הם יכולים לקנות ב-40 מדינות ולא בישראל? משהו נשמע פה לא סביר". טיעון מרשים ויכול להיות שהוא צודק. אבל מה מנע מהקבוצה הזו להבטיח ג'ובים עתידיים ל-2 פקידים בכירים מהאוצר ובנק ישראל ולקנות את הבנק? ככה עובדת קבוצה בינלאומית? הם לא יודעים איך עושים עסקים בישראל?

"לו גאידמק היה פונה בצורה מסודרת בעניין שדרות ואומר: חברה, אני רוצה להוציא אנשים לסוף שבוע באילת, הכל היה נראה אחרת" אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור לחברי ועדת וינוגרד. סיפור שדרות לא נוגע לוועדה הקשישה הזו (לבנון. זוכרים?), אבל חבל שאיש מחבריה לא השיב לו שאילו הממשלה שלו היתה עושה את חובתה, תושבי שדרות לא היו נאלצים לברוח לאילת.

זוכרים את השופט (בדימ.) דן כהן שחשוד בקבלת שוחד בעשרות מליוני דולרים בעסקת יבוא הטורבינות של חברת החשמל, זה שנתנו לו לצאת "ללמוד ספרדית" בפרו? שמתם לב איזה שקט שורר בעניינו? שמתם לב שהמשטרה והפרקליטות שותקים ולא מזכירים לנו את קיומו, את העלמותו או את הטורבינות והשותפים? ידוע לכם אולי למה?

מצב שבו ראש ממשלה חשוד בפלילים אינו מצב בריא, אבל חשדות אינן סיבה להדחת ראש ממשלה, בעיקר במדינה בה לפרקליטות יש שם רע מאד בכל הנוגע להגינות ואמירת האמת. נגד רב הפוליטיקאים בישראל הוגשו תלונות פליליות. הסלקציה המוזרה של הפרקליטות היכן חוקרים והיכן לא חוקרים מעוררת דאגה. לא אזכיר אפילו את הדברים שנעשו בפרקליטות נגד רובי ריבלין, רפאל רפול, אביגדור קהלני ואחרים, כיוון שהיועץ המשפטי לממשלה בעצמו, מני מזוז, הוא שהודיע ואישר בפומבי שהוא גילה בפרקליטות המדינה "שיטה של תפירת תיקים". לא מקרים. שיטה. אז בין החשדות שיש לנו נגד ראש הממשלה לבין הוכחות שיש לנו נגד הפרקליטות, אולמרט רשאי בינתיים להנות מהספק.

באוגוסט 2004 רכש הקבלן יצחק תשובה את מלון פלאזה ההיסטורי בניו-יורק במטרה להופכו לבנין מגורים ומרכז מסחרי. אגודת השימור של ניו-יורק הגישה התנגדות וכך גם אישי ציבור ופוליטיקאים. נוהל מו"מ, הושגו פשרות ועכשו שופץ הבנין ושוחזר בפאר, לשמחתה של ניו-יורק והמשקיעים גם יחד. כל הפרויקט בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, כולל השגת המימון, הרכישה, הגשת התוכניות, זמן התנגדויות, ניהול מו"מ, פיקוח, מיסים ואגרות, ביקורת איכות הסביבה ומה לא, כולל הבניה עצמה, הכל נסתיים ב-3 שנים. בערך כמו הזמן שהיה לוקח לתשובה לקבל רשיון לסגירת מרפסת בישראל.

יורם אטינגר הוא מנאמני א"י, אחד שמאמין שהבעיה הדמוגרפית לא קיימת או תסתדר איכשהו והוא מרבה לפרסם נתונים בנושא. לאחרונה הוא שוב פרסם מחקר של קבוצת עבודה בה הוא מעורב, שטוענת שהרוב היהודי בירושלים (כיום 65%) יהיה כזה גם בשנת 2025. אין לי מושג איך מתפתח המירוץ בין הילודה הערבית-פלשתינית לבין הילודה היהודית-חרדית ומי בדיוק ינצח בו, אבל הייתי מציע ליורם אטינגר לציין פעם במחקרים שלו על בירת ישראל גם מה קרה בינתיים למיעוט הישראלי שהיה בעיר.

שני מתנדבים של המשמר האזרחי ועמותת "משפט בשירות הזקנה" עתרו לבג"צ נגד הוראות חדשות שמחייבות מתנדבים לפרוש בגיל 67 ורק במקרים חריגים הם יוכלו להתנדב עד גיל 72. העותרים טוענים שאין להגביל אדם מטעמי גיל. זו "עתירה בטוחה", כי שופטי הבג"צ בעצמם מכהנים עד גיל 70 ואחרי פרישתם משיפוט הם רק מתחילים קריירה נוספת כמבקר המדינה (גודלברג), או כיו"ר ועדת העזבונות (טל), או כנציבת קבילות הציבור (שטרסברג ) ואפילו כיו"ר מועצת העיתונות (דורנר). לולא היה כתוב על העתירה שהיא הוגשה בשם מתנדבים מהמשמר האזרחי, הייתי חושד שהיא הוגשה ביוזמת השופטים.

2 הקרונות הראשונים של הרכבת הקלה בירושלים כבר הגיעו לארץ ובתוך כמה חודשים יגיעו לארץ כל 92 הקרונות הצרפתיים שהוזמנו. פסים לרכבת קלה אין בשום מקום בעיר וברור שגם בשנה הבאה לא תהיה שום רכבת בירושלים, העיקר שיש כבר קרונות. אני לא מחפש מיליארדים ואני מוותר על החוזים הגדולים שמקבלים במתנה מהמדינה, כמו החוזים להקמת רכבת קלה או לסלילת "נתיב מהיר" בגוש דן. אני אסתפק בחוזה המיליונים הצנוע, שמישהו יקבל עכשו עבור איחסון הקרונות הללו בחצר אחורית שלו, שירקבו עד שיבנו פסי רכבת.

הצפיפות בכבישים מתגברת, אין חניה, הרעש וזיהום האויר מחמירים ולכן הממשלה החליטה על מדיניות של עידוד המעבר לתחבורה ציבורית. מאז החלטתה זו היא הכפילה את מספר עובדי המדינה הבכירים שקיבלו ממנה רכב צמוד ואילו משאר העובדים, שרק מקבלים השתתפות בנסיעות, היא עדין דורשת להוכיח לה שהם קונים מכונית כדי לקבל את תוספת השכר הזו. מה דעתכם לתת את דמי הנסיעות ואחזקת הרכב לכל מי שזכאי להם גם אם הוא לא ירכוש רכב אלא יסע בתחבורה ציבורית? החודש החליטה המדינה לשפר את תנאי הנגדים בצה"ל. אז במקום לתת להם תוספת למשכורת הוחלט שהם יקבלו כולם רכב צמוד. אולי עדיף כך. ממשלות הרי צריכות למצות את כל אופציות הטימטום האפשרי לפני שהן מתחילות לחשוב.