לפני מספר שנים הייתי קורבן לחרם של ביה"ד הרבני. הם שמו שומר בכניסה לביה"ד ולא נתנו לי להכנס ולייצג לקוחות. בעקבות כך מסרתי הודעה באינטרנט, וציינתי שהחרם שהם עושים עלי מזכיר את החרם שעשו הנאצים על חנויות של יהודים.
בעקבות ההודעה הטיל עלי ביה"ד קנס כספי של 15 אלף ש"ח. בג"צ דחה עתירה שהגשתי נגד הקנס והמליץ ללשכת עורכי הדין להעמיד אותי לדין משמעתי. יחסו המחמיר של בגצ לוקה במשוא פנים כבד, ואתן שתי דוגמאות.
החרם הוטל בעקבות מכתב שכתבתי לשר לפיד ובו דרשתי לבטל את בתי הדין הרבניים. בעקבות החרם הגשתי עתירה לבגצ. השופט חשין שישב בהרכב טען שהמכתב ששלחתי הוא כמו השטירמר.
השטירמר למי שלא יודע היה עיתון נאצי שהסית לפגיעה חמורה ביהודים, לרדיפתם ולהשפלתם. הקריקטורות שלו הם דוגמא לאנטישמיות קלאסית. היהודי שם מופיע עם אף ארוך, מזיק ומלא כינים. התעמולה של השטירמר היא אחת המתועבות ביותר בהיסטוריה. עורכו יוליוס שטרייכר הוצא להורג במשפטי נרנברג.
כל זה לא הפריע לחשין לעשות את ההשוואה. האם מישהו עשה לו משהו? בוודאי שלא. הוא פרש בכבוד רב וקולו נשמע גם בימים אלה תוך חריגה בוטה מגבולות הטעם הטוב כהרגלו.
הדוגמא השנייה היא של השופט המנוח חיים כהן. השופט כהן התבטא בהרצאה שנשא, שבתלמוד יש חוקים שמזכירים את תורת הגזע הנאצית. אדם בשם אריה וגנר דרש להעמידו לדין פלילי ומשנדחה עתר לבג"צ. עתירתו נדחתה בלי שבג"צ יאמר מלה רעה אחת על השופט (בג"צ וגנר נ' היועמ"ש).
מוסר השכל - כולם שווים לפני החוק. אך השופטים שווים יותר.
