בתקופה האחרונה רבו הדיווחים על יוזמות לחידוש הדיאלוג בין החמאס לפתח על בסיס "הסכם מכה" כצעד לקראת חזרה לשותפות הפוליטית בין שני הצדדים. העיתון "אל-חיאת" מדווח (13 באוקטובר 2007) על כוונתה של מצרים לארח את נציגי החמאס והפתח לשיחות בקהיר לאחר ועידת אנאפוליס.
מקורות בחמאס מוסרים, כי הנשיא הסודאני השיג את הסכמת אבו מאזן לפתוח בשיחות עם החמאס. עוד טענו המקורות בחמאס, כי באחרונה נערכו מפגשים בלתי רשמיים בין אישים בחמאס ובפתח ומפגשים נוספים ממשיכים להיערך מאחורי הקלעים. יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, הכחיש (13.10.2007) את דבר המגעים, ואף מנהיג החמאס, ח'אלד משעל, הודה כי הפתח דחה מכל וכל האפשרות לחידוש הדיאלוג.
המאפיין העיקרי של מגעי התיווך הוירטואליים בין החמאס לפתח הם דווקא המקורות המוסרים את המידע, אשר כתמיד הם "מקורבים" לחמאס או אישים בחמאס. הנהגת החמאס אינה מסתירה את רצונה בחידוש הדיאלוג עם הפתח והיא אף מציגה "פיתויים" להידברות, כמו למשל נכונות להחזיר את מתקני מגנוני הביטחון לרשות הפלשתינית ו"הכרה" במוסד הנשיאות של הרשות הפלשתינית. יחד עם זאת, לחמאס אין כוונה להחזיר את הגלגל לאחור ברצועת עזה לפני ההפיכה הצבאית מחודש יוני האחרון כדרישתו החד-משמעית של הפתח. עניינה העיקרי הוא רק בהידברות עם הפתח והוא נובע בראש ובראשונה מניסיונה לתקוע טריז ביחסים בין הפתח לבין ישראל בהם נידון שיתוף פעולה ביטחוני נגד החמאס, חיזוק הרשות הפלשתינית והפתח בגדה המערבית והסדרים מדיניים חדשים, אשר עשויים להוביל להקמת מדינה פלשתינית זמנית בחלק משטחי הגדה.
הישג החמאס בתפיסת השלטון ברצועת עזה אינו דבר של מה בכך. ואולם, הרשות הפלשתינית, בהנהגתו של אבו מאזן, לא קרסה כתוצאה מההפיכה הצבאית, ואדרבה היא זוכה ללגיטימציה בינלאומית וקיים קונצנזוס, הכולל גם את ישראל, בנחיצות הפיכת הרשות למדינה. אבו מאזן מציג אפוא אלטרנטיבה טובה יותר למשטר החמאס, המוסיף להתבוסס בקשיים בניהול הרצועה ובאספקת שירותים לתושבים תחת הלחץ והמצור המדיני והכלכלי הבינלאומי. בכירי החמאס מודעים לסכנה הטמונה בהקמת מדינה פלשתינית ובהכרה הבינלאומית. מוסדות המדינה הפלשתינית יחליפו הלכה למעשה את המוסדות ההיסטוריים שהיוו מקור הסמכות העליון לקבלת החלטות בזירה הפלשתינית. גם ההישגים האלקטוראליים של החמאס בבחירות עשויים להימחק ולהיות בלתי רלוונטיים במדינת פלשתין.
תנועת החמאס מנסה אפוא להכשיל את אבו מאזן ולעצור את העגלה המדינית בפעילות בשלושה מישורים עיקריים:
מאמץ אינטנסיבי לפתות את הפתח להידברות על-מנת לעורר חשדנות ישראלית כלפי משטרו של אבו מאזן. ללוחמה הפסיכולוגית והפצת דיס אינפורמציה תפקיד חשוב בהקשר זה.
ניסיון להרתיע את אבו מאזן באמצעות שלילת הלגיטימציה למהלכים המדיניים שהוא מוביל ופעילות להסתת הציבור הפלשתינית נגד "הויתורים המדיניים" המוצגים כ"בגידה" בעקרונות היסוד הפלשתינים.
ביצוע פיגועי טרור אסטרטגיים (עליהם התריעו ראש אמ"ן וראש השב"כ) על-מנת לסכל את כינוסה של ועידת אנאפוליס.
