פרק א': המציאות המרה 1. צרה נוספת ירדה על הציבור: גביית כספים מאת הפרט לטובת השלטון המקומי, באמצעות חברות פרטיות, ע"ס פרשנות משפטית, לפיה - שר האוצר הסמיך את ראשי הרשויות המקומיות לגבות "חובות" של תושב באמצעות הליך מינהלי, המאפשר גבייה בכח ע"י גורמים פרטיים.
ומה עושות הרשויות המקומיות, במקום לפעול באמצעות עובדי הרשות, הן שכרו חברות פרטיות ואלו שכרו אנשי "שרירים" אשר באים לבית התושב (בזוגות), ודורשים ממנו - על אתר, שיק בסכום הגבוה פי-3 ויותר מסכום "החוב" (אם בכלל קיים חוב, ועל כך אדון בהמשך), ולא - הם אינם עוזבים את הבית.
2. הזעקת המשטרה לא תסייע, כיוון שזו מסרבת לבוא כאשר מדובר ב"גבייה מינהלית"! ואז - בלית-ברירה, "חייבים" נותנים שיק בסכום המבוקש, ובלבד שאנשי השרירים יעזבו.
סכום השיק כולל גם סך של כ-400 ש"ח עבור חברת הגבייה בגין הופעת אנשי "השרירים" בבית החייב וקבלת השיק!! (זו כל הפעולה שהם עושים).
3. עד לפני כחודש, אדם שנתן שיק לאנשי "השרירים", לא היה רשאי לבטלו, גם אם לא היה חייב, או חייב סכום יותר נמוך; שכן עפ"י פסיקה בעבר של ביהמ"ש המחוזי בת"א (השופט י. גולדברג), מתן שיק לידי הגובים, פירושו "שהחייב" הסכים לשלם את חובו, לכן אח"כ הוא מנוע מלהתנגד למימוש השיק!
דהיינו: לא משנה כי החוב שולם בכח הזרוע, לא משנה אם בכלל היה חוב; העובדה שניתן שיק לגובה, פירושה כי ניתן בהסכמה ולכן - אינו ניתן לביטול!; וכל מה שנותר לחייב לעשות, הנו להגיש תביעה נ' הרשות המקומית בגין עצם החוב, ואם יזכה יקבל את שיפסק.
במילים אחרות - לשלטון המקומי מותר לגבות כספים בכוח, שלא באמצעות משפט, אך התושב מנוע מלהתנגד, אלא לשלם כל סכום שנדרש, ואז לשכור את שירותיו של עו"ד, לשלם לו שכ"ט, לשלם אגרת בית המשפט, ולהמתין כשנתיים-שלוש, עד שיינתן פס"ד!! לפנינו סדום במלוא רשעותה!
4. לפני כחודש ניתן פס"ד בביהמ"ש המחוזי בחיפה ע"י השופט גדעון גינת, לפיו רשות מקומית אינה רשאית לנקוט בהליכי גבייה מינהליים, קודם שמיצתה הליכים משפטיים.
לפי הבנתי, רק אם ניתן פס"ד לטובת הרשות וזה לא שולם, וננקטו הליכי הוצל"פ וגם כאן החוב לא שולם; אז מותר לגבות באמצעות "אנשי השרירים"! דא-עקא, שלפנינו שני פסקי-דין שניתנו ע"י אותה ערכאה (מחוזי), ולא ברור מי גובר; אך סביר להניח כי האחרון גובר כי הנו אחרון!
פרק ב': המצב המשפטי האמיתי 5. קודם שנתייחס לעניין גבייה מינהלית ע"י גורם פרטי, אציין כי לדעתי גבייה מינהלית הינה דבר לא הוגן, לא צודק וספק גדול אם חוקי!
א. גבייה מינהלית פירושה: כי מוסד ממשלתי (מס הכנסה, ביטוח לאומי) ו/או רשות מקומית, רשאים לעקל רכוש של אזרח, ע"ס דרישת חוב בלבד!
דהיינו, אף גורם לא מפקח אם הסכום הנדרש הנו נכון, אלא די בכך שפקיד (בכיר) חותם על צו עיקול, זה מתבצע באופן אוטומטי בבנקים וכד'! ואז - אם האזרח צועק חמס, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת העיקול ותביעה לעניין עצם החוב!
ב. לדעתי, גבייה מינהלית אינה חוקית (הגם שלכאורה נחקקה ע"י הכנסת), שכן אנו העם - הריבון, מעולם לא הסכמנו ולא הסמכנו את נציגנו להתעמר בנו, ולפעול נגדנו לגביית כספים שלא עפ"י הליכים משפטיים!
6. לראשי ישובים, אין סמכות להעביר את הגבייה המינהלית לידיים פרטיות, אלא לבצעה (בעניינים המותרים במפורש ע"י החוק) אך ורק באמצעות עובדי הרשות המקומית, כאשר עלויות הגבייה זהות לאלו אשר נגבות בתיקי הוצל"פ.
7. מבלי לגרוע מהאמור בסע' 6 דלעיל, גבייה מינהלית - כחוק (קרי - ע"י עובדי הרשות המקומית) מותרת אך ורק בגין מס; אולם, ארנונה, היטל דוח חנייה וכד' - אינם בגדר מס! (ראו: סע' 305 לפקודת העיריות, וסע' 2 לפקודת המסים (גבייה)).
"הצרה", שבזמנו נעשה צו גביית מסים, ולפיו הותר לראש רשות מקומית לגבות באמצעות הליך מינהלי גם ארנונה; אולם, עפ"י פרשנות לחוק העונשין, לא ניתן לגבות קנסות ו/או חיובים כספיים, אלא אם אחת מועדות הכנסת אישרה זאת במפורש.
8. גם אם הכנסת אישרה (ולי לא ידוע) או תאשר גבייה מינהלית - כנ"ל, זו לדעתי חקיקה לא חוקית, ולא צודקת! שכן, העם מעולם לא הסמיך את השלטון להתנער מתפקידו, ולהעביר אט-אט את סמכויותיו לגורמים פרטיים (כך לדעתי, אסור להקים בית-סוהר פרטי). גם אם הכנסת תאשר גבייה פרטית, זו חקיקה לא חוקית, שכן היא נוגדת את כללי הצדק הטבעי!
לא צודקת - שכן גבייה פרטית, מגדילה את החוב הריאלי פי-3; ועושה שימוש בכוח, ובסופו של דבר לחייב לא כדאי לתבוע את הרשות, שכן - אז - הדבר יעלה לו פי 5 ויותר!
9. מבלי לגרוע מהאמור בסע' 7-5 דלעיל, יש להבחין בין סוגי החיובים שחבים לרשות המקומית; קרי - ארנונה, אגרות והיטלים שונים (כגון - סלילת כביש, מדרכה וביוב) וקנסות (בגין חנייה, שוטטות כלב ללא בעליו וכד').
א.
חיוב בגין ארנונה - עפ"י פק' העיריות ו/או המועצות המקומיות, ראשי רשות רשאים למנות "גובה ארנונה", והאחרון רשאי להכנס לחצר חייב ולתפוש מטלטלין. אולם, בתנאי כי החוב הנו "הסכום המגיע" (קרי - חושב עפ"י החוק הרלוונטי, לרבות ריבית כחוק)! אולם, הגובה רשאי לתפוש רק מטלטלין, ואסור לו לעקל כספים בבנקים וכד'!
ב.
לעניין דוח חנייה - אסור לרשות לדרוש "כפל הקנס" (או בשמו הנכון: תוספת פיגורים), שכן עפ"י חוק העונשין ניתן לחייב בקנס, רק אם זה הושת עפ"י חוק - העונשין; ואילו הקנס עפ"י דוח חנייה שלא שולם במועד, אינו קנס שהוטל עפ"י חוק העונשין!
לא ניתן לעשות שימוש בסע' 229 לחוק סדר הדין הפלילי, וזאת ניתן ללמוד מסע' 228 לחוק זה; דהיינו, ניתן לגבות קנס - רק אם ניתן בגין עבירת תעבורה, או עבירת קנס אחרת, שנקבעה ע"י שר המשפטים ואושרה ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.
ג.
לעניין חיוב אגרות והיטלים - אלו אינם בגדר מס, ולכן כדי לאוכפם יש להגיש תביעה לבית המשפט מוסמך.
פרק ג': סיכום 10. במקביל למאמרי זה, אפנה לשר המשפטים ו/או לשר האוצר להתקין תקנה לפיה אסור לרשות ציבורית לגבות חוב באמצעות גובה פרטי!
בנוסף לכך, אפנה לח"כ בדרישה לחוקק חוק אשר יבטל גבייה מינהלית או לחלופין להתנותה במתן אזהרה מיוחדת בת 30 יום (בדואר רשום) לחייב; וכינון מנגנון מיוחד (ציבורי ולא ממשלתי) שיאפשר לאזרח לערער על כל דרישה ספציפית לגבייה מינהלית.
11. ועד אז, אני קורא להפסיק לאלתר גבייה מינהלית ע"י גורמים פרטיים, ולא - אקרא לציבור להתנגד בכח לגובים הפרטיים, ומנגד להגיש תביעה כספית נ' המשטרה בכל אירוע שבו זו תסרב לסלק מבית "חייב" - גובים פרטיים.
12. במאמר מוסגר, יצויין כי בהליך גבייה פרטי, לרשות המקומית אין מידע אמיתי בדבר כמות הכספים שהופקדה אצל הראשון ומתי; בכך יש פתח גדול להעלמת כספים, חשש לשוחד לגזברות הרשות (כדי שתעלים עין מנתוני אמת וכד').
כשם שארע לא אחת כאשר עו"ד פרטיים גבו כספים עברו בנקים, חברות ביטוח וכד' ואח"כ גנבו את קופת הנאמנות.
