במשך השנים הפך הצבע הירוק לצבע שמקודש לאיסלאם שנמצא בעיקר במזרח ובמקביל הפך בשנים האחרונות הצבע הירוק לצבע שמאפיין את איכות הסביבה במערב.
האם הקשר בין התגברות הפעולות הירוקות בעולם ואצלנו, לריבוי הסרטים הירוקים של תנועות איסלאמיות בעולם בפלשתין ובישראל הוא קשר מקרי, או שיש קשר בין התגברות שתי התופעות האלו?
לדעתי קיים קשר ברור בין התגברות שתי התופעות האלו. הקשר הוא כסף. כסף גדול. הכסף הגלובלי.
כפי שאמר המקור לכתבי העיתון שחשפו את פרשת ווטרגייט: לכו בעקבות הכסף, כך אמר גם ביל קלינטון בראשית כהונתו, גם הוא על הכלכלה האמריקנית: זה הכל הכסף, ומתוך הבנה זו הצעיד את הכלכלה האמריקנית לפריחה של עשור.
לא רק הדולר שעדיין מוביל למרות הירידה המתמשכת שלו את הכלכלה העולמית הוא ירוק. אלא הגידול חסר העכבות והריסון העצמי של הכלכלה הגלובלית בעשורים האחרונים הפך את הנושא הירוק לתנאי חשוב להמשך התפתחותה חסרת העכבות המוסריות. זאת בשלושה הבטים.
הבט אחד הוא איזון הפיתוח המהיר מדי של כלכלת העולם תוך שימוש לא מבוקר באנרגיה. זכייתו של אל גור בפרס נובל לאחרונה, עקב מאבקו לתיקון הפגיעה בכדור הארץ עקב הפיתוח המואץ בעולם, הופך את הנושא הירוק לצורך באיזונים כדי לאפשר לכדור הארץ לשרוד.
כך אנו רואים התגברות הדימוי הירוק של חברות מסחריות, רובן בתהליך מיתוג המכונה "טיוח ירוק" קרי שינוי פעולות השיווק של הארגון ללא שינוי אמיתי באסטרטגיה שלו: מקסום רווחים לפי הכלל הקפיטליסטי הבסיסי.
כתוצאה מכך אנו רואים חברות ענק מקומיות או גלובליות שמעניקות ראיונות רחבי הקף על כך שנגלה ה"אור הירוק" למנהליהם, מבלי שבפועל הדחף הקפיטליסטי הבסיסי השתנה בפועל, הדחף למיקסום רווחים על חשבון ערכים.
הבט שני הוא של התגברות תופעות חברתיות ירוקות בצורות ארגון שונות. תנועות אלו נועדו גם הן לפצות על הפיתוח הכלכלי המהיר והלא מבוקר, בין אם ברמה החברתית בתנועות מחאה שונות, ובין אם ברמה האישית, של צריכת מזון טבעי יותר כדי לפצות על אורח חיים שוחק ולא בריא.
כך למשל מוצא מדריך אורגני שפורסם לאחרונה בישראל קשר ברור בין במדרג הכלכלי של העיר בישראל, בה תל אביב בראשו, לבין מספר בתי הטבע בה. כלומר, ככל שעיר מתפתחת יותר, כך מרגיש הפרט בה צורך לפצות על כך בפעולות אישיות ירוקות.
בדרך כלל בעולם ממומנות חלק מן התנועות הירוקות על-ידי חברות הענק, כפיצוי לנזקיהן.
הבט שלישי של קצב צמיחה מהיר ודורסני מדי של הכלכלה הגלובלי, הוא של התגברות התופעה בה יחידים וקבוצות מחליטים לא להתחבר לרשת הכלכלית הגלובלית ולהיות המריונטות שלה בטוב של פיתוח כלכלי ובהסוואות האיזון שלה בצורה של פעולות ירוקות.
פעמים רבות לובש הניתוק מרשת הכלכלה הגלובלית ביטויים של הגברת דת, ושל ניתוק תרתי משמע, מרשת האינטרנט.
חלק מן החברות האלו, שמחליטות להינתק מן הרשת הגלובלית במדינות העניות, סובלות רבות.
מדינות אחרות, שנהנות מכלכלת הנפט, הממשיכה לפרוח עדיין, בעיקר בשל התמכרות הכלכלה המובילה, האמריקנית, ובעיקר של מנהיגיה לנפט, יכולות לטפח את ההבדלות שלהן מרשת הכפר הגלובלי.
מדינות אלו שחלקן הגדול איסלאמיות, מטפחות את הבידול התרבותי כבידול דתי, גם לצורך השקטה קלה יותר של המחאות עקב הפגיעה בחופש הכלכלי של הפרט בהן.
וכך, הירוק שמאפיין את התנועה האיסלאמית, אינו אלא תמונת ראי של הירוק בו מתהדרות חברות עסקיות תנועות ירוקים חברתיות ויחידים צרכני תזונה ירוקים.
המניע של מוסלמי צעיר בכפר ערבי בישראל בפלשתין או בעולם לחבוש סרט ירוק או להניף דגל ירוק אסלמי, הוא בדיוק תמונת הראי של צעיר תל אביבי בן גילו, שהסטראוטיפ שלו כיום הוא של צעיר/ה שעושה יוגה, מגדל נבטים והולך להפגין בגינת שנקין נגד ניצול בעלי חיים.
בעוד ה"שינקינאי" פועל פעולות חברתיות ואישיות לויסות פעולת היתר חסרת הגבולות של הכלכלה הגלובלית, מחליט הפליט הפלסטינאי כי הוא אינו חלק מן המשחק הכלכלי הגדול, ותולה החלטה זו בדת ובדימויה סרט ירוק.
האם יש מסקנה למאמר זה? בטבע נוטה כל תופעה להתאזן. לאחר שנות בצורת יש שנות גשם וכדומה.
במציאות הנוכחית בישראל הורגלנו להאמין כי הצבע הירוק של החמס בעלייה, ובאותו זמן הצבע הירוק של פירמות ושל תנועות חברתיות בעלייה, ואין קשר בין שתי התופעות.
בהבט רחב יותר, היבט של כלכלה וחברה עולמית, יש לדעתי קשר ברור בין שתי התופעות האלו. את המשמעות לתהליכים שונים, למשל לטרור ולעומתו לסיכוי של ועידות שלום, ומה הקשר בין סיכוי ועידות שלום לכמות המאמרים על פעולות מסחריות חברתיות ואישיות ירוקות בישראל, אני משאיר לקוראים ולמגיבים.
