ביום שישי שעבר הגיעו ארבעה מנהיגים בכירים של החמאס למוקאטעה ברמאללה לפגישה ותפילת יום השישי ביחד עם הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס. למרות שהשלושה קיבלו מראש אישור לפגישה מהנהגת החמאס בעזה הפך הדבר לשיחת היום בשטחים. פעילי הפתח מיהרו להפיץ שמועות כי בארגון החמאס יש קרע עמוק וכי החמאס במצוקה קשה בעקבות ההפיכה הצבאית שעשה ברצועה לפני ארבעה חודשים וכינוסה הצפוי של "ועידת אנאפוליס".
לדברים האלה נוספו פרסומים על כך שע'אזי חמד דוברו של ראש הממשלה המפוטר איסמעיל הניה הורחק מתפקידו לאחר שמתח ביקורת על הנהגת החמאס כי עשתה טעות אסטרטגית בכך שיזמה את ההפיכה הצבאית ברצועה. התחושה ברחוב הפלשתיני היא כי התדמית של ארגון החמאס נסדקה ולכן אולץ השבוע איסמעיל הניה לצאת בנאום נחרץ שבו הגן על עמדות נוקשות שאינו מאמין בהן, כדי לחפות על המחלוקות הפנימיות בארגונו.
אין ספק שבתוך ארגון החמאס יש זרם נוקשה יותר שאליו משתייך לדוגמא הד"ר מחמוד א-זהאר מרצועת עזה. הזרם הזה הוא שדחף בשנה האחרונה את הנהגת הארגון לנקיטת קו נוקשה נגד הרשות הפלשתינית והנשיא מחמוד עבאס והוא שיזם את ההפיכה הצבאית ברצועת עזה. לפי סימנים שונים הזרם הקיצוני הזה ממשיך להכתיב את מדיניות הארגון אשר מסרב עד עכשיו לסגת לעמדותיו הצבאיות ערב ההפיכה בעזה ולחדש אחר כך את המשא-ומתן עם הרשות הפלשתינית על בסיס הבנות "הסכם מכה".
עם זאת הזרם הנוקשה בארגון החמאס ממשיך לשחק משחק כפול כדי להראות לבני העם הפלשתיני בשטחים ובפזורה כי הוא עושה את כל המאמצים להגיע למצב של אחדות לאומית ולחדש את הדיאלוג עם הרשות הפלשתינית. השבוע פרסם עיתון "אל-חיאת" היוצא לאור בלונדון כי אחד מבכירי הנהגת החמאס, מוסא אבו מרזוק, התקשר למחמד דחלאן והציע לו לחדש את הדיאלוג בין החמאס לפתח.
צריך להבין היטב את מערכת קבלת ההחלטות בארגון החמאס לפני שמסיקים מסקנות חפוזות. ההנהגה בחו"ל בראשותו של ח'אלד משעל היא שקובעת את ההחלטות החשובות מכיוון שהיא מחזיקה בידיה את הכסף המממן את פעילות הארגון בכל העולם. כבר נאמר "בעל המאה הוא גם בעל הדיעה" והכלל הזה בהחלט חל גם על ארגון החמאס.
ההנהגה הזו גם מנהלת את המגעים עם מדינות ערב, עם מדינות זרות ועם "מועצת השורא" החשאית של הארגון שבה חברים גם חכמי דת שונים ולכן יש לה את הראייה הכוללת לגבי מהלכי הארגון. הנהגת החמאס בחוץ לארץ מתייעצת גם עם ההנהגות בגדה ורצועה כולל עם בכירי הזרוע הצבאית של החמאס בשטחים. לפעמים יש מחלוקות בין הזרועות של ארגון החמאס. לעתים יש עיכוב בהגעת ההוראות מההנהגה בחו"ל ולפעמים ההנהגות המקומיות מקבלות החלטות עצמאיות ומיישמות אותן בשטח ב"רוח הקו הכללי של הארגון".
כך למשל, מקורות פלשתינים מדווחים כי הנהגת החמאס ביהודה ושומרון חששה כי ההתקפות האישיות האחרונות של השיח' ניזאר ריאן מעזה על הנשיא מחמוד עבאס יחריפו את הרדיפות של פעילי החמאס ביו"ש על-ידי אנשי הרשות הפלשתינית על-מנת לבלום את האפשרות הזו התנערו בכירי ארגון החמאס מדבריו של ריאן וכדי לפייס את הנשיא מחמוד עבאס נסעו להתפלל עימו במוקאטעה ברמאללה.
השורה התחתונה היא כי למרות הבדלי הגישות בתוך ארגון החמאס ולפעמים גם המחלוקות, קיים קונסנזוס בקרב פעילי הארגון ביחס לאש"ף ולישראל. בארגון החמאס יש הסכמה כוללת כי אש"ף סיים את תפקידו ההיסטורי כנציג הבלעדי של העם הפלשתיני וכי יש להקים הנהגה חדשה איסלאמית שתנסה להשיג את המטרות הלאומיות בדרך אחרת מהדרך שבה נקט אש"ף עד היום.
לשם כך, סבורים בארגון, החמאס צריך להשתלט גם על שטחי יהודה ושומרון וגם מבחינה פוליטית להשתלט על אש"ף או להקים גוף חלופי חזק יותר ממנו. ייתכן שהבדלי הגישות בחמאס משפיעים גם על מידת התמיכה של הציבור הפלשתיני בארגון אך בניגוד למה שמנסים להקרין פעילי הפת"ח, אין היום סכנה לשלטון החמאס ברצועה.
גם אם פחתה האהדה הציבורית לארגון אין שום כוח בעזה המאיים על שלטונו. באשר לעמדת ארגון החמאס כלפי ישראל, למרות חילוקי הדיעות הפנימיים, אין בתוך הארגון שום זרם המוכן להכיר בישראל ולנהל עמה משא-ומתן על בסיס של הכרה במדינה היהודית. החמאס על כל פלגיו דוגל בהשמדתה של מדינת ישראל ומוכן להתפשר על כך כי הדבר ייעשה בשלבים, דהיינו גם אם תוקם מדינה פלשתינית בגבולות 67 אין לוותר וצריך לשאוף להקמתה של מדינת פלשתין גם בשטחי 48 עליהם קיימת מדינת ישראל.
הפילוג הנוכחי בתוך החמאס מחליש קמעא את הארגון, פוגע מעט בתדמיתו אך הוא בגדר הבדלי ניואנסים בלבד ולא תופעה שיכלה לשרת כעת את האינטרסים של אש"ף או של ישראל מעבר לכמה כתבות באמצעי התיקשורת.
