מה אתם מתפלאים? למה שהמשטרה תצליח למנוע הכנסת חזיז למגרש מלחה? האם המשטרה מצליחה למנוע הכנסת חזיזים למגרשי הכדורגל? האם המשטרה מצליחה למנוע פראות בכבישים? בעצם, מתי לאחרונה ראיתם שוטר עושה את עבודתו?
כדאי לזכור: תפקידה של המשטרה הוא שיטור, לא ביטחון. המציאות הישראלית כפתה על המשטרה בעשורים האחרונים להזניח את תפקידה העיקרי ולעסוק במניעת פיגועים.
חייבים לומר שגם בזה היא אינה מצליחה יותר מדי. רוב הפיגועים שנמנעים, נמנעים בזכות עבודה מודיעינית סיזיפית של השב"כ ועבודת שטח של צה"ל. בתחום הפיגועים, המשטרה היא לכל היותר קו ההגנה האחרון - וגם זה לא בטוח. אם פושעים פרימיטיביים מצליחים להכניס למגרשי הספורט כדבר שבשיגרה חזיזים ורימוני עשן - למה שמחבלים לא יצליחו?
הלאה. מי ניצב בכניסות למקומות הומי אדם? - מאבטחים פרטיים. (ואגב: האם מישהו לעזאזל חשב על כך, שהבדיקות הממושכות רק יוצרות צוואר בקבוק מסוכן מאין כמותו וקורץ למחבלים מתאבדים?!) את השוטרים רואים בעיקר באירועים הומי אדם המתוכננים מראש, כגון הפגנות או אירועי ספורט (באחרונים המשטרה היא הקובעת הבלעדית כמה שוטרים - שמקבלים על זה תשלום מהקבוצות - יוצבו). ביום-יום, הם כמו חמץ בפסח: בל ייראה ובל יימצא.
הנה עוד אנקדוטה: לפני שבועיים-שלושה נכתב במדורי הספורט, שהמשטרה הגבירה את השמירה סביב ביתו של לוני הרציקוביץ. אך במכבי תל אביב הגיבו בביטול ואמרו: מדובר רק באבטחה הרגילה ששכרו תושבי השכונה, כמובן - מחברה פרטית. הבנתם? גם הביטחון האישי נהיה עניין של כסף: אם יש לך - תשכור מאבטחים; אם אין לך - זבש"ך.
נכון, מדי פעם רואים את משטרת התנועה. לי יוצא לראות אותה בפנייה מרחוב על פרשת דרכים לדרך נמיר בתל אביב, ליד רכבת צפון. אלא שהשוטרים הללו עסוקים ברישום דוחות להולכי רגל שעוברים באדום (עבירה בפני עצמה), ומתעלמים מכך שבערך פעם בחמש דקות עושה מכונית בדיוק את אותו הדבר - וזה, כך אומרים, קצת יותר מסוכן. אבל מה, הם יתחילו לרדוף אחריה? למה מי מת?
כאשר כבר רואים שוטרים בכבישים, זה בדרך כלל כתחליף לרמזורים מקולקלים. כל מי שיצא לו לעבור את החוויה המרנינה הזו, אם כנהג ואם כהולך רגל, יאמר לכם שעדיף רמזור מקולקל על פני שוטר עובד.
ביום הראשון ללימודים רואים שוטרים ליד בתי הספר. נהדר. ומה קורה אחר כך? ניחשתם נכון: השמירה מופקדת בידי מאבטחים פרטיים. ואילו ביטחון התלמידים העוברים את הכבישים מופקד בידי משמרות הבטיחות בדרכים - ילדים גם הם.
ועוד לא דיברנו על הפשע הגואה ועל מלחמות העבריינים, או בשלוש מילים: אובדן תחושת הביטחון. בני בן ה-12 מפחד ללכת לבדו בערב בליבה של תל אביב. צריך דוגמא יותר מוחשית?
המשטרה זקוקה לניעור רציני ביותר, משני כיוונים. ראשית, יש לגייס למשטרה אלפי צעירים לשירות חובה במקום לשירות בצה"ל. הצבא גדול מדי, שמן מדי, מדושן מדי. הצעירים הללו יוכלו למלא משימות של ביטחון שוטף ואילו השוטרים יחזרו לתפקידם האמיתי - שיטור וביטחון אישי.
שנית: כל החשיבה של המשטרה ושל הממונים עליה צריכה להשתנות מן הקצה אל הקצה. המשטרה חייבת להפגין נוכחות, השוטרים חייבים לצאת לרחובות, לראות ולהיראות, לשמוע ולהשמיע, לפעול ולפעול ולפעול.
למשל: שוטרי מקוף פעילים בכל הארצות המערביות, אבל אנחנו הרי יותר חכמים מהגויים הללו, לא? אז מסתבר שלא. שוטרים כאלו, שמכירים כל פינה וכל עבריין קטן, תורמים לביטחון ולתחושת הביטחון הרבה יותר מאשר מאות שוטרים המתפרסים סביב אירוע נקודתי.
לא בטוח שבתוך המשטרה יש קצינים שיכולים לשנות את הקיבעון המחשבתי. נכון, ראינו שכנראה בלתי אפשרי למצוא מישהו מחוץ למשטרה שיסכים לקבל על עצמו את תפקיד המפכ"ל. אך אם הממשלה תחליט על מהפכה במשטרה, שתבוא לידי ביטוי קודם כל בתפיסת ההפעלה, ניתן להעריך שיימצא מי שירים את הכפפה.
דבר אחד ברור: ההפקרות הנוכחית לא יכולה להימשך. מי שמסתפק בדיבורים וגינויים, נותן הכשר להמשך שפיכות הדמים ברחובות ישראל.