השינויים האקלימיים שכולנו חשים בשנים האחרונות והעלייה במודעות הסביבתית העולמית, מביאים לקידומו של נושא שמירת הסביבה לקדמת הבמה הציבורית. ניתן לראות, כי קיימת בעולם המערבי מגמה ברורה, אם כי לא רחבה מספיק, של מעבר לייצור וצריכה נקיים יותר.
ישראל, לצערנו, אינה מקור לגאווה ציונית בתחום הצריכה והייצור הירוקים, זאת למרות תעשיה עתירת ידע ותכונות אנושיות כמו יצירתיות וחדשנות, שקיימות בה בשפע, אך אינן מנוצלות כמעט כלל בתעשיה המקומית בהיבט "הירוק" של המילה.
מופעי ה-Live Earth, שהתקיימו השנה והסרט של סגן הנשיא האמריקני לשעבר, אל גור, חיזקו מחדש את הצורך בשיפור התנהגותנו בכיוון של צמצום ההשפעות ההרסניות שלנו על כדור הארץ.
צמצום דרסטי של הזיהום הסביבתי יכול להיות תולדה של שלושה סוגי תהליכים:
1. הבנה גורפת של כלל הנוגעים בדבר את חומרת מצב כדור הארץ, שינוי סדר העדיפויות הלאומי ופעולה נמרצת למען צמצום מסיבי של זיהום האוויר.
2. שינויים רגולטורים וחקיקה ירוקה נוקשה הן נגד יצרנים מזהמים והן נגד הצרכנים. דוגמא לחוק כזה ניתן למצוא בחוק "מזהם-משלם", שעבר לאחרונה בכנסת ומטיל קנסות של עד פי ארבעה על המזהם.
3. זהות אינטרסים בין הירוקים לבין המזהמים. כלומר, מציאת והתאמת פתרונות ירוקים שיעמדו בקנה אחד עם מטרות כל ארגון עם כוונות רווח: הגדלת המכירות והקטנת העלויות.
התהליך האחרון הוא הכי פרגמאטי ולכן נתמקד בו.
מרכזי נתונים אחד מסעיפי ההוצאה הגדולים בכל ארגון הוא הוצאות החשמל. תאורה, מיזוג אוויר, הפעלת ציוד משרדי ותפעול מרכזי הנתונים גוזלים חלק גדל והולך מכלל עלויות התפעול של הארגון. ייצור החשמל מלווה בד"כ בזיהום סביבתי כבד ביותר. אחד מזללני החשמל הגדולים ביותר בכל ארגון הוא מרכז הנתונים שלו (Data Center).
מנתונים שפרסם המגזין Computer Economics במאי 2007 והמבוססים על מחקר שערך פרופ' ג'ונתן קומי (Koomey) עולה כי צריכת החשמל של מרכזי נתונים בארה"ב מגיעה ל 1.2% מכלל צריכת החשמל במדינה (!). עוד עולה ממחקר זה, כי 50% מכלל הוצאות החשמל במרכזי הנתונים מופנות לקירור המערכות. מכאן נובע, שייעול תהליך קירור מרכזי הנתונים יכול להפחית בצורה דרמטית את הוצאות החשמל של הארגון ובה בעת להגדיל את תרומת הארגון לשמירה על סביבה נקייה יותר. זוהי "זהות אינטרסים".
קיימים מספר פתרונות לצמצום הוצאות החשמל במרכזי הנתונים: שיטה ראשונה שניתן לנקוט על-מנת להקטין את צריכת האנרגיה היא קירור מודולרי של השרתים דרך תעלות קירור מיוחדות, אשר מקטינות את המרחק בין המזגן לבין השרת (במקום מזגנים מרכזיים) ומוזילות מאוד את קירור החדר. על אותו עיקרון ניתן למצוא מספר חברות, המציעות פתרונות קירור באמצעות צינורות נוזלים, המקיפים את השרתים ומקררים אותם. שיטה זו אומנם יעילה מאוד, אך דורשת השקעה התחלתית לא קטנה של כ-25,000 דולר לארון שרתים ותחזוקה שוטפת של תשתית הקירור. מלבד פתרונות אלה ניתן למצוא טכניקות קירור מתקדמות במגוון תחומים אחרים מחוץ לעולם ה-DC אותן ניתן לנצל וליישם גם במרכזי הנתונים.
שיטה נוספת היא "וירטואליזציה" של שרתים: מכיוון שמחיר השרתים הולך ויורד בהתמדה יותר קל להתקין שרת נוסף עבור אפליקציה חדשה מאשר לנצל השרתים הקיימים, אולם זהו פתרון בזבזני מאוד מבחינת עלויות חשמל. הוירטואליזציה מאפשרת הגדלת אחוז הניצולת של השרתים הקיימים ע"י חלוקת צריכת המשאבים של האפליקציה על פני מספר שרתים, כשכל שרת תורם אחוז מסוים להרצת אותה אפליקציה חדשה. כך קטן הצורך בהגדלת חדר השרתים ונמנע בזבוז מיותר של חשמל.
אפשרות שלישית לחסוך בחשמל היא התקנת שרתים חסכניים הנושאים את אישור Energy Star של ה-EPA, הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית. אישור זה מעיד על מוצר בעל תכונות ידידותיות לסביבה, כגון צריכת חשמל נמוכה ופעולה שקטה. שרתים כאלה הם תולדה של הוראה של הקונגרס האמריקני, שהטיל על ה-EPA לגבש קריטריונים לדירוג שרתים חסכניים ושקטים יותר מהמצוי. כיום שותפות לתוכנית זו כמה מיצרניות ציוד החומרה הגדולות בעולם, אשר יוכלו ליהנות מדירוג Energy Star עבור מוצריהן. חברות ישראליות שיתקינו שרתים כאלה יוכלו ליהנות, בנוסף לביצועים משופרים, גם מחיסכון בעלויות ובצמצום המפגעים הסביבתיים מבלי לפגוע בתפוקה. שרתים בעלי דירוג Energy Star צפויים להגיע לשוק רק ב-2009, אך כבר היום ניתן לרכוש שרתים שמיוצרים בטכנולוגיה מתקדמת ומציעים ביצועים מעולים לצד עבודה חסכונית.
אופציה נוספת לחיסכון קשורה יותר לדרך התנהלות מרכז הנתונים ופחות לטכנולוגיות חדישות: דרך סידור ארונות השרתים, כך ששטח פניהם החשוף לזרימת אוויר הוא מקסימלי, יביא לחיסכון בעלות קירור החדר. סידור אופטימאלי יכול להיות הצבת ארונות השרתים בשורות. באותו אופן, ניקוי תדיר של מסנני האוורור יכול גם הוא במהירות וקלות להוריד את צריכת החשמל.
לסיכום בסופו של דבר, הדרך פחות חשובה מהעיקרון. כדי שמנהלים יבחרו בפתרונות ירוקים לארגונים שלהם, על הפתרונות לדבר בשפה שתהיה מקובלת על העולם העסקי. כלומר, להחזיר את ההשקעה ולהראות רווחיות כמו כל פתרון אחר.
