רקע בשבוע שעבר התרחשו בישראל שתי רעידות אדמה. האחת באזור הצפון והשנייה באזור השפלה. רעידות האדמה היו בעוצמה חלשה יחסית, כ-4 בסולם ריכטר ולא הסבו נזק. רעידות אדמה דומות, אירעו בישראל בשנים האחרונות.
כיום, ידוע כבר כי רעידת אדמה בעוצמה חזקה תתרחש בישראל, תהיה לה השפעה הרסנית, בחלק ניכר משטחה של המדינה וכי זו עלולה לגרום לקריסת מבנים רבים ותשתיות.
לפני מספר שנים הקימה ממשלת ישראל ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה. להלן מספר עובדות והנחות יסוד על בסיס אמפירי, שפורסמו על-ידי ועדת ההיגוי:
- "רעידת אדמה שתחולל לאסון פתע רב נפגעים (אפר"נ), עלולה להתרחש בישראל בעוד שניות בסיכוי זהה לכך שתתרחש בעוד עשור או יובל. דחוף להיערך." (הדגשה שלי ש.ב).
- "במקום בו התרחשה בעבר רעידת אדמה, תתרחש רעידת אדמה נוספת, בעוצמה דומה. בישראל התרחשו בעבר רעידות אדמה קטלניות והן תתרחשנה גם בעתיד."
- "התמוטטות מבנים גורמת למרבית האבידות בנפש, עד כדי 2/3 מהקורבנות."
- "מענה לרעידת אדמה יחייב פעולה משותפת ומתואמת של אזרחים-מן-השורה בסיוע כלל הגופים והארגונים, (הדגשה שלי ש.ב.) בין היתר של צה"ל, משטרת ישראל, משרדי הממשלה, מל"ח, הרשויות המקומיות ועוד, תוך ניצול כלל המשאבים והתשתיות של המדינה."
- "צפוי מחסור קיצוני בכוח אדם מקצועי ומיומן, לפחות במאות השעות הראשונות." (הדגשה שלי ש.ב).
היערכות לרעידת אדמה ותוצאותיה היערכות לקראת רעידת אדמה הרסנית, היא בשני תחומים. מניעת נזקים, וטיפול בהם מרמת המדינה ועד לרמת הפרט. מניעה, היא בעיקר, בחיזוק מבנים, שאינם עומדים בתקן לרעידות אדמה (כאלה שנבנו לפני שנת 1980) והללו נחלקים למבנים ציבוריים ומבנים פרטיים. טיפול בנזקים ובאוכלוסיה, לאחר רעידת אדמה, הינו בחילוץ לכודים במתארי הרס, טיפול באוכלוסיה שנותרה ללא קורת גג, מניעת מחלות, אספקת מזון, מענה להיעדר כושר ייצור של מפעלים חיוניים שנפגעו ברעידת אדמה טיפול בתחומים נוספים.
מאמר זה, מתרכז בשני נושאים: חיזוק מבנים, לקראת רעידת אדמה הרסנית והיערכות לחילוץ אפקטיבי של לכודים במתארי הרס.
חיזוק מבנים בשנת 2005 אישרה ממשלת ישראל תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 38. תוכנית זו, עוסקת במבנים שנבנו לפני 1980 טרם אישור התקן בדבר בניה מותאמת לרעידת אדמה. הרציונל של התוכנית הוא פשוט. במקום שהממשלה תממן חיזוק מבנים אלה, יינתנו זכויות בנייה נוספות של יחידות דיור, על גגות המבנים ומכירתן, תממן את חיזוק המבנים. כך, יתאפשר חיזוק מבנים, על-ידי יזמות פרטית ושלא על חשבון הדיירים.
תוכנית זו לא הביאה ליישום פרויקטים של חיזוק מבנים, בשל חסמים ביורוקרטים והטלת מיסים, בהם הטל השבחה, מס שבח ומס מכירה, על מכירת זכויות הבניה בידי הדיירים, בבניין המיועד לחיזוק.
הממשלה הבינה כי מיסים אלה מהווים חסם בפני מימוש התוכנית והיא פעלה ופועלת, בחקיקה לביטולם. יש לקוות כי תמ"א 38 תיושם בכמה שיותר מבנים במדינה ובכך תהווה תרומה הן לחיזוק המבנים בפני רעידות אדמה, הן לשיפור חזות העיר, עם שיפוץ המבנה והן למצאי גדול יותר של יחידות דיור, מבלי להיזקק לקרקע יקרה.
ראוי כי ממשלת ישראל תפעל לעידוד ביצוע פרויקטים לחיזוק מבנים, עפ"י תמ"א 38 ובכלל זה, חקיקה מתאימה בכנסת, הדרכת הוועדות לתכנון ובנייה ועידוד הציבור בהסברה בדבר כדאיות הפרויקטים.
בכלל זה, יש לתת גם מענה למבנים שבהם בנו דיירים חדרים על גגות המבנים. באשר למבנים הציבוריים, על ממשלת ישראל לפעול לאלתר, לחיזוק אלה שחיזוקם נדרש לקראת רעידת אדמה. עלינו לזכור כי בין המבנים הציבוריים, גם בתי ספר, בתי חולים ובכלל כאלה בהם נמצאים בני אדם.
כמו כן, במבני מגורים, בהם אין כדאיות כלכלית, ליישם את תמ"א 38, על הממשלה לתת פתרון לחיזוקם בפני רעידת אדמה. הממשלה הקימה ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה, בראשות השר בנימין בן-אליעזר. על ראש הממשלה להעניק לוועדה זו, את הכלים המערכתיים ואת המשאבים הדרושים כדי לפעול, לקראת רעידת אדמה.
חילוץ לכודים ממתארי הרס כאשר תתרחש רעידת אדמה בעוצמה חזקה, עלולים לקרוס, בו זמנית, אלפי מבנים. במבנים אלה, צפויים להילכד תחת ההריסות, עשרות אלפי בני אדם. הניסיון מלמד כי תנאים מוקדמים להצלחת החילוץ, הם מהירות החילוץ ומיומנות המחלצים.
הבוקר פרסם העיתונאי יוסי יהושע, כתבה בידיעות אחרונות ולפיה, עפ"י מחקר שערך אל"מ חיליק סופר, ראש מחלקת אוכלוסיה בפיקוד העורף,
גופי החירום במדינת ישראל אינם ערוכים לרעידת אדמה. (הדגשה שלי ש.ב.).
היות שכאמור, מערכות החילוץ, של המדינה, הינן גדולות (פלוגות, גדודים וכד') ונזקקות גם לציוד כבד (באגרים, מנופים וכד') בזמן אירוע אמת, בו רבים המבנים שקרסו, אין למדינת ישראל, פתרון מערכתי ומספיק כוחות חילוץ, לטיפול בו-זמנית במספר גדול של מתארי הרס, אלא למספר מועט ביותר של מתארי הרס.
כפי שנאמר על-ידי ועדת ההיגוי, "מענה לרעידת אדמה יחייב פעולה משותפת ומתואמת של אזרחים-מן-השורה בסיוע כלל הגופים והארגונים" וכן, "צפוי מחסור קיצוני בכוח אדם מקצועי ומיומן, לפחות במאות השעות הראשונות."
לפיכך, ישנה חשיבות רבה להכשרת צוותי חילוץ אזרחיים שיהיו פרוסים בכל רחבי הארץ וזמינים מיידים במקרה של אפר"נ (אירוע פתע רב נפגעים). צוותי חילוץ קטנים שיידעו לבצע חילוץ מקצועי, תוך שימוש בכלי עבודה קטנים וזמינים, יוכלו להגיע במהירות הנדרשת, למתאר ההרס, גם כאשר יקרסו תשתיות הדרכים.
במדינת ישראל, כמו גם בעולם, נפוצות שתי שיטות לחילוץ לכודים ממתארי הרס:
"שיטת הקילוף" שיטה זו, מוכרת בעולם. בשיטה זו משתמשים בכלי צמ"ה גדולים ובכוח אדם רב ו"מקלפים" את הריסות המבנה, בצורה איטית, "מלמעלה" כלפי מטה". לשיטה זו חסרים בולטים ובהם, איטיות ההגעה למתאר ההרס, מדובר בצוותים עתירי כוח אדם (גדודי חילוץ) ובלוית כלי צמ"ה, (מנופים ומשאיות), יש לקחת בחשבון כי בעת רעידת אדמה נהרסים גם כבישים ותשתיות.
היעדר יכולת מתן מענה למספר רב של מתארי הרס, בו זמנית, איטיות תהליך החילוץ ובזבוז זמן יקר (לעיתים ימים שלמים) בהגעה ללכודים, בעודם בחיים. בנוסף, פעולה בשיטה זו, עלולה לערער את האיזונים בבניין שקרס, דבר שמסכן הן את הלכודים והן את המחלצים.
"שיטת המנהור" שיטה זו, מוכרת אף היא בעולם. כאדם בעל ניסיון רב בחילוץ לכודים בארץ ובחו"ל, סא"ל ((מיל.)) גיל ארז [1], שיפר ושכלל את שיטת המנהור לשיטה יעילה, אפקטיבית וחסכונית במשאבים.
שיטת המנהור הינה כניסה לתוך מתאר ההרס מלמטה, תוך כדי יצירת מנהרות, מוגנות בתמוכות מתכת, והגעה מהירה ללכודים. בשיטה זו, עושים שימוש בצוותי חילוץ קטנים ובאמצעים פשוטים מבלי להיזקק לכלי צמ"ה.
לשיטה זו, יתרונות בולטים ובהם, יכולת להגיע מהר למתאר ההרס ולפעול לחילוץ הלכודים (צוותי חילוץ של כ 5 אנשים וציוד פשוט יחסית המצריכים שימוש ברכבים קטנים), ולפיכך, יכולת לטפל במספר גדול של מתארי הרס, בו זמנית, והחשוב מכל, חילוץ מהיר (נמדד בשעות) ואפקטיבי של הלכודים, בעודם בחיים, תוך שמירה על בטיחותם של המחלצים.
יתרונות חשובים נוספים של "שיטת המנהור" הם האפשרות ללמד, אנשים ללא רקע בחילוץ את השיטה ולהכשירם כ"צוות חילוץ". יתרון נוסף, הוא היכולת ללמד את המשתתפים בהכשרות, כיצד לנהוג אם וכאשר חלילה, יהיו לכודים בעצמם ובכלל זה, הגברת כושר ההישרדות, איך לסמן למחלצים את מיקומם ובכפוף למצב ההרס, איך לפעול לחילוץ עצמי.
מחלצים זמינים לדברי סא"ל ((מיל.)) ארז, לאור האמור, ראוי לבצע הכשרה של צוותי חילוץ מקומיים ברחבי הארץ. מדובר בהכשרת צוותים בני 5 אנשים כ"א כאשר חברי הצוות הינם בעלי מקצוע בתחומים הבאים: הנדסה, מסגרות, בניה/אחזקה, מע"ר.
צוותים כאלה, שיעבדו במקביל ובתאום עם פיקוד העורף, ניתן להכשיר מבין עובדים בתעשיה, ברשויות המקומיות, בגופים ציבוריים וחברות ממשלתיות, כגון חברת החשמל, נמלים וכד'.
ניתן להעריך כי בשעת אירוע של קריסת מבנים, צוותים אלה יהיו הראשונים להגיע לאתרי ההרס ולבצע חילוץ מהיר, יעיל ובטיחותי.
----------------------------------------------------------
[1] סא"ל ((מיל.)) גיל ארז, שימש כמפקדם של שני גדודי חילוץ בפיקוד העורף, משמש כמדריך בכיר בבה"ד של פיקוד העורף, השתתף בפעולות חילוץ בארץ ובחו"ל והדריך חילוץ באמצעות שיטת המנהור בחו"ל. גילוי נאות: גיל הוא חבר של כותב שורות אלה. בלי קשר לעובדה זו, אני מאמין כי ראוי להקים צוותי חילוץ זמינים ברחבי הארץ, כחלק מההיערכות לרעידת אדמה.
