כבוד השופט יהושע גייפמן הוא שופט עתיר זכויות בענייני משפחה. הוא גם עתיר בנים. וכאשר הוא חגג בר מצווה לבנו, הוא הזמין לאירוע עורכי דין המופיעים בפניו.
אז אם אני צד לדיון אצל כבוד השופט גייפמן (ולמזלי לבתי משפט לענייני משפחה לא הגעתי) ועורך דיני לא מוזמן, ואילו עורך הדין של הצד השני מוזמן, מה עלי לעשות, האם עלי להחליף את העורך דין באחד שמוזמן? או להחליף את השופט? החלטה קשה, החלטה מאוד קשה, בייחוד כאשר את השופט אי אפשר להחליף.
ואם השופט לא רוצה ללכת, אז מתלוננים אצל נציבת התלונות, ושם טוען השופט כי יפסול עצמו רק במקרה של אותם עורכי דין הבאים לביתו או הוא יבוא לביתם, ואז מגיע העניין לבית המשפט העליון והשופטת ביניש אשר דנה בנושא, (ע"א 10129/06) ולא רואה בו עילת פסלות "היחסים בין השופט ובא כוח המשיבה הם יחסי עבודה, והיכרות רבת שנים שרקעה המקצועי עוד בטרם נתמנה השופט לכהונתו" כותבת השופטת ביניש בפסק דינה.
ואז מתחתן בשעה טובה ומוצלחת בנו של עורך דין המופיע בפני השופטת לענייני משפחה ניצה מיימון מירושלים, השופטת מוזמנת, מגיעה לחתונה, וגם כאן היא מסרבת לפסול עצמה, והשופטת ביניש (ע"א 8272/07) מחזקת ידיה, היא הלכה לחתונה עם שופטים נוספים (אשר גם בהם מופיע ודאי אותו עורך דין) בילוי מקצועי ותו לא.
ואם נדרים קצת נזכור מה היה בבאר שבע עם השופטת לענייני משפחה הגברת אלון לאופר - אשר המשטרה התערבה ושמה קץ לכהונתה.
מסתבר שבמשפחה, כמו במשפחה, כולם מזמינים את כולם, כולם מביאים מתנות לכולם, עורכי דין מארחים את השופטים בשמחותיהם, שופטים מזמינים עורכי דין לשמחותיהם - אף אחד לא נדרש להצהיר על ביקורי נימוסין כאלה בבית המשפט, אף אחד לא נדרש להציג בפני הציבור את גובה המתנות - יחסי עבודה הם קוראים לזה, יחסי עבודה.
ובית המשפט העליון, מכסה את עיניו, אוטם את אוזניו, וחוסם את פיו, ורק החלטותיו התמוהות והמוזרות מעידות על אזלת ידו, ועל חוסר רגישותו לפרטים אשר כל אדם ברחוב, מבין אותם אחרת לגמרי מבית המשפט העליון.
