מבוא רשויות המס פנו אליך לאחר שהגשת דוחות וביקשו מס נוסף? האם עליך לשלם להם באופן מיידי? מה לעשות? למי לפנות? בכתבה זו נציג בפני האזרח את מהות הדוחות, מועדי הגשתן, והשיקולים בהשגה ובערעור עליהן. כמו כן נתמצת בעבורכם המלצות למצב בו רשויות המס מקבלות את דוחותיכם כמוצהר אך לאחר מכן דורשות מס נוסף.
חובת העוסק להגיש דוח על-פי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כל עוסק חייב להגיש דוח על הכנסותיו והוצאותיו לשנת המס. מטרת הדוח היא להציג את פירוט ההכנסות וההוצאות של הנישום לשנת המס אליה מתייחס הדוח, בפני רשויות המס.
אם מדובר בחברה, תצרף היא לדוחותיה מאזן וחשבון רווח והפסד. נישום פרטי יציג בנוסף לדוח האמור לעיל את פירוט חישוב הכנסתו המוצהרת.
נישום אשר אינו מנהל כלל פנקסי חשבונות (בהתאם לחוק), יציג את פירוט אומדן מחזור ההכנסות, ההוצאות או אחוז הרווח, המסמכים או נתונים אחרים עליהם מבוססת הכנסתו המוצהרת.
כיום, לאחר שתוקנו תקנות לעניין תכנוני מס החייבים בדיווח, קיימת חובת דיווח מיוחדת לגבי פעולות כלכליות/עסקיות מסוימות, מעבר לחובת הגשת הדוח השנתי בו חייב הנישום.
חובת הגשת הדוח חלה על כל חברה תושבת ישראל שהיתה לה הכנסה בשנת המס, או על כל יחיד תושב ישראל שהיתה לו הכנסה חייבת בשנת המס, גם אם טרם מלאו לו 18 שנים (בתנאים מסוימים).
יובהר, כי החוק פוטר נישומים מסוימים מחובת הגשת דוח שנתי. אף על תושב חוץ חלה חובת הגשת דוח על הכנסתו החייבת בישראל בשנת המס. כמו כן, המוכר זכות במקרקעין או העושה פעולה באיגוד מקרקעין, כהגדרתן בחוק מס שבח מקרקעין, שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה, ולא שילם מס שבח בשיעור המרבי החל לפי חוק מיסוי מקרקעין, יגיש דוח על ההכנסה.
מי בודק את הדוחות ומהו מועד הגשתם בדיקת דוחות מס הכנסה נעשית על-ידי המפקח האחראי על החברה הנדונה או הנישום הפרטי הנדון.. למעשה, מס הכנסה מחולק לצוותי ביקורת, כאשר כל צוות מונה מספר מפקחים האחראים על מספר חברות, מפעלים, או עצמאיים, הכול עפ"י חלוקה פנימית הקיימת ברשות המיסים.
על-פי סעיף 132 לפקודת מס הכנסה, המועד החוקי האחרון להגשת דוחות כספיים הוא ה-30 באפריל ליחידים, ו-31 במאי לחברות. על-פי סעיף 133 לפקודת מס הכנסה ניתן באישור מיוחד לדחות את מועד הגשת הדוח.
מצבים ייחודיים לעיתים ייתכנו מצבים בהם רשויות המס לא מקבלות את הדוחות מסיבות שונות, להלן מס' דוגמאות:
1) שיעור רווח לא סביר.
2) תאום הוצאות - הרשות אינה מכירה בהוצאות המדווחות ע"י הנישום.
3) פרשנות שונה לחוק.
אי קבלת דוח הנישום משמעותה היא דרישת תשלום מס הכנסה נוסף מהנישום. נתון זה אף עלול להשליך על תשלומי מסים נוספים הנגזרים ישירות מרמת ההכנסה או סכום העסקות שנעשו ע"י הנישום, כגון תשלומי מע"מ או ביטוח לאומי.
רשויות מס הבוחרות שלא לקבל את דוחותיו של הנישום יודיעו על כך לרואה החשבון שלו. בעקבות קבלת ההודעה, מודיע הרו"ח לנישום כי רשויות המס דורשות ממנו תשלום מס נוסף מסיבות חישוביות שונות. כעת האזרח מצוי בדילמה, האם להסכים עם עמדת רשויות המס או לא?
לעניין זה יש לזכור, כי במידה ותחליט לחלוק על עמדת המפקח האחראי על בדיקת דוחותיך, עיניים נוספות במס הכנסה יבדקו את הנתונים הכלכליים לעומק, נתון העלול להוביל להצפתן של סוגיות נוספות.
יתר על כן, לפעמים, ככול שההליך מתקדם, בעלי ניסיון רב יותר ברשויות המס הם אלה שיבדקו ויבחנו את התיק ולא פקידים או חוקרים זוטרים, לרבות יועצים משפטיים, הדבר לטוב או לרע, תלויי בסוגיות העומדות על הפרק.
שלבי הדיונים על שומות מול מס הכנסה מול מס הכנסה במידה ורשויות מס הכנסה חושדות כי הכנסותיך אינן מדווחות כראוי ו/או הוצאותייך המדווחות הנן פיקטיביות או אסורות בניכוי (מובן שיש לכך כללים ברורים, לדו' אי רישום תקבול וכיו"ב) רשאי פקיד השומה לקבוע את הכנסתך לפי מיטב שפיטתו. כלומר, פקיד השומה יכול הלכה למעשה לקבוע את גובה הכנסתו של הנישום ומכאן לגזור למעשה את סכום המס אותו הוא חייב לרשויות המס (ע"א 568/78 פקיד שומה ירושלים נ' יצחק ביר).
שלבי הדיון ב"שומה" מתחלקים למס' שלבים א)
שלב א' - "שומה עצמית": אדם מחויב בהגשת דוח על-פי סע' 131 לפקודת מס הכנסה. פקיד השומה רשאי לקבל את הדוח על-פי סעיף 145, בהתאם לשומה העצמית של מגיש הדוח או לקבוע את השומה לפי מיטב שפיטתו במידה ויש לו טעמים סבירים להניח כי הדוח שהוגש ע"י הנישום אינו נכון. בדיון בשלב ראשון המפקח בודק את דוחותיה הכספיים של החברה ומסמכים נוספים. במידה והמפקח אינו מגלה דבר חריג במהלך הביקורת או אם הושג הסכם בינו לבין הנישום מסתיים הדיון. אם לא מושגת הסכמה יוציא המפקח שומה על-פי מיטב השפיטה. במידה ואדם לא הגיש את הדוח אשר הוא מחויב בהגשתו, רשאי פקיד השומה לשום את שומתו של אותו אדם לפי מיטב שפיטתו לפי סעיף 145(ב).
ב)
שלב ב' - "דיון בהשגה": והיה, ובמהלך הדיון עם פקיד השומה כאמור לא הגיעו הצדדים לשומה מוסכמת, קובע פקיד השומה את גובה ההכנסה החייבת במס עפ"י מיטב שפיטתו והבנתו בהתאם לדיון שערך עם הנישום. על קביעה זו רשאי הנישום להגיש השגה תוך 30 יום מיום קבלת הודעת השומה מאת פקיד השומה. יובהר, כי החוק קובע מפורשות כי האדם שיושב מטעם מס הכנסה בדיון בהשגה הוא מפקח מס אשר לא היה נוכח בעריכת השומה בשלב א', כלומר עריכת השומה הראשונית. הצו המורה על שומתו הסופית של פקיד השומה יוצא על-פי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה.
ג)
שלב ג' - "ערעור לבית המשפט": על-פי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה, במידה ולא יגיעו הצדדים לשומה מוסכמת, רשאי הנישום לערער על החלטתו של פקיד השומה בהשגה לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים.
בפני הנישום ניצבות דילמות לא פשוטות עת שוקל הוא לפתוח במאבק משפטי נגד רשויות המס. כדי להקל עליכם החלטנו לתמצת בעבורכם את הדיברות לקבלת החלטה בנושא:
1)
הערכת סיכונים - רצוי לשבת עם המייצג ואם נדרש אף עם עו"ד המתמחה בליטיגציה מיסויית ולהעריך מה נכון לעשות. לפעמים, עדיף לו לנישום לשלם את תוספת המס הנדרשת ע"י רשויות המס הואיל והגשת השגה ופתיחה בהליכים משפטיים מול פקיד השומה עלולה להוביל לבחינה מדוקדקת של תיק הנישום, נתון שעשוי להוליד דרישות נוספות מצד מס הכנסה. ככול שיותר עיניים בוחנות את התיק, כך גובר הסיכוי כי מס הכנסה יעלה על סוגיות נוספות, אם משום שהמפקח בשלב ב' הינו בעל הבנה רבה יותר או אם משום שיש לו מוטיבציה.
2)
שיקול הנזילות - יש לקחת בחשבון כי הגשה של השגה או ערעור מקפיאים את החוב, כך שבאותו פרק זמן דיוני, רשויות המס אינן רשאיות לנקוט בהליכי גביה נגד הנישום.
3) יש לקחת בחשבון כי היום,
בטרם יוצאת השומה, רפרנט חשבונאי ומשפטי בודקים את התיק ומחליטים האם להוציא שומה, המאושרת בסופו של יום ע"י פקיד השומה.
4) רשויות מס נוספות - המוטיבציה של הנישום להילחם בשומה שהוצאה לו נובעת אף מהשלכותיה של השומה על חיוביו במס כלפי רשויות מס נוספות כגון מע"מ (הגדלת מחזור העסקות) ו/או ביטוח לאומי.
5) במידה והנישום החליט להגיע
להבנות עם פקיד השומה, רצוי שיכלול בהסדר מספר גדול ככל הניתן של שנות מס פתוחות.
6)
סיכונים פליליים - הסדרת והסרת המחדל האזרחי מקטינה את חשיפת הנישום להליכים פליליים ובכל מקרה תפעל לטובת הנישום עת באים לגזור את עונשו בהליך הפלילי.. יובהר, כי לא אחת נוהגים המפקחים להזכיר לנישום המסרב להגיע להסדר עמם כי באפשרותם להפנות את התיק למחלקת חקירות.
7)
עלויות טיפול - יש לקחת בחשבון עלויות משפטיות וחשבונאיות בכל הקשור לטיפול בתיק המתנהל בבית משפט.
8) נישום המגיע להסדר עם פקיד השומה, חייב לבחון את
השלכות הפשרה על שנות המס הבאות. לפעמים לסוגיית מס השלכות משמעותיות על שנות המס הבאות, לדו' חישוב מאוחד/ נפרד. במקרים כאלו ראוי לו לנישום להילחם בהחלטות רשות המס, הואיל ויתכן כי מדובר בסכומי כסף נכבדים.
9) יש לקחת בחשבון שברגע שהתיק מגיע לבית משפט
הפרקליטות נכנסת לתמונה. לפיכך, אם מערכת היחסים עם המפקח היתה אמוציונאלית, מאוד יכול להיות שהתנהלות מול הפרקליטות דווקא תסייע בפתרון.
לאור האמור לעיל, יש לשקול פנייה לפקיד השומה או סגנו, על-מנת לנסות ולשכנע את זה האחרון לסגת או לקבל עמדתנו, ולשם כך אף לדרוש מהמפקח המטפל בתיק לעכב את הוצאת השומה.
