לבקרים אנו שומעים הצהרות של בכירים בישראל המצדדים בכך שישראל תכיר בארגון החמאס. האחרון מבין הבכירים האלה, האלוף גיורא איילנד ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, שולל אומנם הכרה מדינית של ישראל בחמאס אך טוען במאמר שפרסם בעיתון ידיעות אחרונות, כי "ישראל צריכה להגיע להסדרה של היחסים בינה לבין הישות הנקראת חמאס שתכלול הפסקה הדדית של פעולות האיבה, פיקוח בציר פילדלפי והחלפת אסירים".
האלוף איילנד ידוע בחשיבתו המקורית וביכולת הניתוח האנליטית שלו אך דומני שבמקרה הזה הוא מגלה קצת נאיביות לגבי אופי הארגון שמולו אנו מתמודדים. גם המונח שבו הוא משתמש "הפסקה הדדית של פעולות האיבה" צורם במקצת. ישראל איננה עוסקת "בפעולות איבה" נגד החמאס אלא בהגנה עצמית, היא ממלאה את חובתה להגן על אזרחיה ולשמור על ביטחונם.
ארגון החמאס עוסק באופן שוטף בדיסאינפורמציה ובתרגילים שונים של יחסי ציבור ולוחמה פסיכולוגית כדי להסתיר את המטרות האסטרטגיות האמיתיות שלו. כך למשל נשלח אחמד יוסף יועצו המדיני של איסמעיל הניה, לקראת ועידת אנאפוליס, כדי להודיע, באמצעי התקשורת, כי החמאס מתנער מאמנת החמאס שנכתבה ב-1988 והקוראת להשמדת ישראל. יוסף טען כי האמנה של ארגונו "היא חלק מן העבר" וכי העולם צריך לשפוט את תנועת החמאס על-פי תוכניתה המדינית ולא על-פי דברים שנכתבו בעבר. האמנם כך?
מסתבר כי ארגון החמאס איננו יכול להתאפק ומדי פעם הוא חושף את פרצופו האמיתי. לפני כמה ימים ציין האו"ם מלאת 60 שנה להחלטה 181 העוסקת ב"תוכנית החלוקה" של פלשתין לשתי מדינות. אותה תוכנית מפורסמת שהפלשתינים דחו בעבר ואש"ף הסכים לקבלה רק בכינוס המועצה הלאומית הפלשתינית באלג'יר ב-1988. ארגון החמאס הזדרז לפרסם גילוי דעת באמצעי התקשורת שבו הוא קרא לאו"ם לבטל את החלטה 181 והטיל עליו את האחריות לסבל הפלשתינים. אולם מי שקורא בעיון את הודעת החמאס מגלה בה גם כמה אלמנטים נוספים:
א. הדגשה כי "פלשתין היא אדמה ערבית איסלאמית מאז ומעולם, מהנהר ועד הים, כולל ירושלים, מסגד אל-אקצה, הכנסיות, המסגדים, ההרים והבקעות וליהודים אין בה שום נוכחות לכן היא איננה ניתנת לחלוקה".
ב. עמידה על כך כי "החמאס לא יוותר אפילו על גרגר אחד מאדמת פלשתין ולא יכיר בהחלטות הבינלאומיות המקפחות אשר פוגעות בעקרונות הפלשתינים ובראשן זכות השיבה של הפליטים לבתיהם והקמת מדינה פלשתינית בעלות ריבונות מלאה שבירתה ירושלים".
הנה שוב מתברר כי ארגון החמאס לא שינה כהוא זה את עמדותיו והוא חוזר בהודעתו הרשמית על אותם העקרונות המופיעים באמנת החמאס והקוראים למעשה להשמדתה של מדינת ישראל. לכן אנו צריכים לזכור היטב במי מדובר כשאנו שומעים את השם "חמאס".
ישראל צריכה לעשות הכול כדי לחסל את הארגון הזה ובראש ובראשונה את כוחו הצבאי ולא לחפש מתכון "להסדרת היחסים עמו" כמו שמציע האלוף גיורא איילנד. מה שדרוש הוא פעולה צבאית נרחבת ברצועת עזה כדי לפרק את תשתיות הטרור ולהשתלט מחדש על ציר "פילדלפי". ייתכן שמדובר בפעולות סיזיפיות אולם זו היא הדרך היחידה להחליש את החמאס ולעקר את כוחו. אם לא נעשה זאת ייגבר כוחו של החמאס, כבר עכשיו אנו עדים לניסיונותיו להשתלט גם על ערי הגדה. אין שום סיכוי למתן את עמדותיו הקיצוניות של הארגון הזה ולהגיע עמו להבנות, מטרתו הייתה ועודנה להשמיד את ישראל. ההתעצמות הצבאית שלו גוברת וכל תכליתו היא להגיע ליכולת צבאית שתסכן את חיי ישראל על-פי עיקרון הג'האד (מלחמת קודש). לכן במקרה הזה מדיניות ישראל צריכה להיות מדיניות על-פי הכלל "הקם להורגך השכם להורגו".
