שלושים שנה חלפו מאז הציב, ערב חג החנוכה, הגיאוגרף זוהר ברעם (69) את אבן הפינה לכפר החשמונאי. שם, בואכה קברי המכבים שבמודיעין העתיקה, בנוף-קדומים, זעק אליו, מכל אבן, משק כנפי ההיסטוריה. הגבעות העגלגלות והטרשיות, שעליהן דרכו המכבים, כמו גם התנאים והאמוראים, הציתו בו את הניצוץ, שלא כבה עד היום, להתיישב במקום.
הוא גאל משיכחה ומהרס את החרסים שעל גבי הגבעות ואת שברי הכלים העזובים, העשויים מאבן, שהיו מכוסים באדמה ובקוצים. פעם שתו שם הכבשים משקתות האבן, הנשים כתשו גרעינים, והאיכרים יצרו שמן. בליבו של זוהר גמלה החלטה הנחרצת: להשיב את כל אלה לחיים חדשים. הוא החל אוסף ומרכז מכשירים ומיתקני-אבן מימים עברו בגבעה שבה נותרו שרידיו של כפר עתיק.
אתר מבוקש עד מהרה הפך הכפר החשמונאי המשוחזר לאתר מבוקש להסרטת סרטים היסטוריים. חברות ידועות מרחבי תבל באות, חדשות לבקרים, להסריט שם סרטים על ימי בית שני ועל ראשית הנצרות, כשהמבנים והאביזרים נראים לאנשי המחקר שלהם אותנטיים לחלוטין.
על אחת מגבעות הטרשים הקרחות, שאותה איתר, נטה זוהר את אוהלו, כשהוא מחליט לשחזר במקום כפר עתיק, שבו יוכלו המבקרים לראות, במו-עיניהם, כיצד חיו אנשים בארץ המכבים לפני 2000 שנה, התפרנסו בכבוד וברווחה, ולא חשו בחסרונם של אמצעי הנוחות שבהם אנו מצויידים היום.
כדי להמחיש את החיים של פעם, רכש זוהר כלי-עבודה של ממש, אך מסורתיים, עשויים מעץ וברזל, שהיו בשימוש עד לאחרונה וששמרו על צורתם העתיקה. אלה נרכשו מאספנים קשישים, שהחליטו להיפטר מרכוש מעלה-עובש ומפלאחים בכפרים הערביים הסמוכים למודיעין.
השייח והאגדות
עד מהרה זכה זוהר לשם חדש בפי השכנים הערביים: "שייח זוהיר אבו חרוייש", כלומר: "זוהר מספר האגדות העתיקות". עם התווית הזו שהודבקה עליו, המשיך זוהר לשוטט בכפרים ולחפש כלי-עבודה ואגדות לכפר החשמונאי. בהיות השם מחייב, טווה זוהר, תוך זמן קצר, סיפורי-אגדות עתיקים - כאלה ששמע מידידים יהודים וערבים, וכאלה שחיבר בעצמו, בעקבות חוויות אישיות.
מאז זרמו מים רבים בשפך הירקון, והכפר החשמונאי איננו עוד רק כפר משוחזר, המיועד לתצוגה בלבד. למבקר במקום נכונה חווייה של סיור בכפר עתיק. הצמחייה גדלה וכוללת זיתים, שקדים, תאנים, רימונים וכרמי-ענבים, ואלה, במשולב עם המבנים, מעניקים למבקר תחושה של כפר חי ונושם.
אל האתר נוהרים במרוצת השנה, ובמיוחד בפרוס חג החנוכה, תלמידי בתי-ספר מרחבי הארץ. כאן הם מודרכים להפעלה עצמית: כל תלמיד שמגיע לאתר מתנסה בעצמו במספר פעילויות, נוסח ימי החשמונאים: קציר במגל, בציר בכרם, או מסיק-זיתים - הכל לפי העונה החקלאית.
הילדים המבקרים צופים, חווים ועוסקים גם במלאכות עתיקות. הם פוקדים את בית חרש הברזל ועדים להדגמה של טביעת מטבעות ושל חישולי-פרסה. כל אלה נעשים בסוכות מוצלות ובקירבה לביתנים המשוחזרים.