כשחשים שהימים הם של אובדן דרך, משמעת וערכים, טוב לחזור אל המקורות. ולנו יש מקור עתיק נפוץ ומוכר על-ידי כל העמים, את התנ"ך. זהו ספר שנתן לאנושות את ההשראה לרעיונות הנעלים ביותר ממנו ניתן לחזור למוסר, לצדק לשוויון. לא בכדי חבר אליו דוד בן-גוריון וציטטו בכל הזדמנות. לכן הצעתי היא לקרוא וללמוד כל יום פרק או דף אחד מהתנ"ך. פעם היה "פרקי היום בתנ"ך", "פסוקו של יום".
היהדות הדתית הלכה בדרך זו והגיעה להישגים מדהימים, בשיתוף כל אחד ואחד בידע הרב ביהדות. כך לומדים בחוגים הדתיים דף יומי בתלמוד, ו/או משנה יומית, הלכה יומית ,וכד'. מפעל זה מקיף את כל היהדות הדתית בארץ ובעולם. אם כי הוא אינו כולל את התנ"ך (הנביאים והכתובים). גם ליהדות הדתית יתרום מפעל זה רבות, באשר התנ"ך אינו נלמד ביומיום מלבד דרך הציטוטים המופיעים בתלמוד.
אנחנו טוענים כל הזמן כי רק דרך החינוך ניתן לשנות ולשפר את מצבנו, ידיעותינו והתנהגותנו. והנה דרך, ללא צורך במשאבים כספיים אדירים, דרך הניתנת ליישום בכל מקום, בבית הספר במתנ"ס, בקהילה, בצבא, בעבודה, ברדיו ובטלוויזיה. הדבר היחידי הנדרש הוא רצון וזמן של חצי שעה או שעה ביום.
להתעמלות רוחנית, לפעילות תרבותית, ללימוד היסטוריה של עם ישראל, ללימוד מחשבת ישראל. להתבוננות במנהיגים, באנשים, בחולשות אנוש ובעוצמתו, בערכים של מוסר צדק ושוויון, באמת המוחלטת, באי משוא פנים, בקשר ההיסטורי בין העם לארץ והכול בלשון עברית מובנת בימינו.
הלימוד יקרב בין בני אדם, בין האזרחים על כל גווניהם, בין דתיים לחילוניים, בין שמאל לימין, בין צעיר למבוגר, בין מנהיגים לאזרחים, בין יהודים למוסלמים ונוצרים, שהרי התנ"ך נתקבל וקודש על-ידי הנצרות והאיסלאם. דברים לכאורה מובנים מאליהם.
הצימאון לדעת, לערכים ולרוחניות קיים במידה רבה, נוסעים להודו להשיג רוחניות כשמקור מופלא נמצא כאן בהישג יד. קיימים ארגונים, עמותות ומרכזים רבים בארץ שמטרתם להנחיל ולהעמיק בתוכנו את הערכים האנושיים הכלליים. בפעולה אחת ניתן אולי לשנות ולשרש הרגלים רעים שהשתרשו בנו ולהתחיל סופסוף לעלות על דרך מוסרית, תרבותית, אנושית ולאומית, טובה, נעימה ונכונה.
