שלטון החמאס ברצועת עזה משדר מצוקה. בחמשת חודשי השלטון שחלפו מאז ההפיכה הצבאית בחודש יוני האחרון, לא הושגו מלוא היעדים האסטרטגיים. גם התקוות שפער הציפיות בעקבות ועידת אנאפוליס בין ישראל לרשות הפלשתינית של אבו מאזן יביא לשבר ביחסים בין הצדדים, נכזבו. ממשלת החמאס נכשלה במאמציה להשיג לגיטימציה בינלאומית לשלטונה והמצור הכלכלי והמדיני על שטחי רצועת עזה נמשך, תוך השלמה מצד העולם הערבי. סימנים לחוסר שביעות רצון מדפוסי שלטון החמאס כבר ניכרים ברצועת עזה וארגון הפתח פועל לנצל זאת לארגון מחדש של שורותיו.
גם במישור הצבאי מאזן העימות עם ישראל מצביע על כישלון צורב. בהודעה רשמית מה-5 לדצמבר, גדודי אל-קסאם הודו כי במהלך שמונה ימים נהרגו 24 פעילי חמאס בתקיפות חיל האוויר הישראלי. על מצוקת החמאס מעידות הודעות דובר גדודי אל-קסאם, המנסות להרגיע את "המוג'אהידון" בהבטחה כי הפיקוד הבכיר הכין תוכנית שנועדה להגן על הלוחמים וכי חוסר התגובה של החמאס לתקיפות חיל האוויר הוא "השקט שלפני הסערה" ומהווה ביטוי להיערכות לבלימת מתקפה צבאית קרקעית של ישראל ברצועת עזה. בניגוד לעבר, דובר החמאס אינו נוקט בקו רברבני המתהדר בכוח הצבאי העומד לרשות הארגון ואשר מסוגל להסב נזקים בעומק שטחה של ישראל. במקום זאת, הוא מבכר להמעיט ביכולות אלה, בציינו כי אינן אלא "מוגבלות" ו"נסמכות על ייצור מקומי" בלבד.
ניכר כי תנועת החמאס חוששת מהשלכות התייצבות החזית הערבית והבינלאומית לימינן של ישראל והרשות הפלשתינית בוועידת אנאפוליס. הרשות הפלשתינית של אבו מאזן קיבלה גיבוי בינלאומי, אשר עתיד להתממש בדמות סיוע כלכלי של מיליארדי דולרים לפיתוח מוסדות השלטון והכלכלה הפלשתינית בוועידת המדינות התורמות הקרובה בפריז (17.12.2007). בניגוד מוחלט למצוקה שהביא שלטון החמאס לרצועת עזה ואשר סופה אינו נראה באופק, בגדה המערבית "הדשא ירוק יותר". מעבר לכך, קיים חשש עמוק בקרב החמאס מפני השלמה בינלאומית עם מה שמצטייר כתוכנית מגירה ישראלית על מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה שמטרתו סילוק הארגון מהשלטון.
ראשי החמאס זקוקים לזמן על-מנת לבסס השלטון האיסלאמי ברצועת עזה. היעד הראשון במעלה, מבחינתם, הוא פירוק החזית המשותפת לישראל ואבו מאזן, המהווה אלטרנטיבה מאיימת ועלולה להבשיל לכדי מהלך משותף נגד שלטון החמאס. זהו, למעשה, הרקע ל"שמועות" על נכונות החמאס לחדש "ללא תנאי" את הדיאלוג עם הפתח ולהחזיר לרשות הפלשתינית את השליטה על משרדיה ברצועת עזה. מנהיג החמאס יצא בסוף השבוע לריאד בניסיון לשכנע את הממשל הסעודי לחדש את היוזמה להידברות בין החמאס לפתח על בסיס "הסכם מכה". במקביל, חוזרת ועולה יוזמת החמאס ל"הודנה", קרי להפסקת אש זמנית עם ישראל. יוזמה זו מכוונת לאוזניים ישראליות, ובמיוחד לדעת הקהל הישראלית, במטרה להחליש את הלגיטימציה הציבורית לפעולה צבאית ברצועת עזה.
בנתונים הקיימים, הזמן משחק אפוא לרעת החמאס. ארה"ב מחויבת לקידום התהליך המדיני והנשיא בוש נחוש להטיל את מלוא כובד משקלו בנושא זה. על אף פערי העמדות, נראה כי שנת 2008 תעמוד בסימן חיזוק הרשות הפלשתינית בגדה המערבית. מנגד, משטר החמאס יהיה נתון תחת איום מפני פעולה צבאית ישראלית וחרב הפיפיות של מדיניות הטרור. הפסקת הטרור משמעותה פגיעה קשה בתדמית החמאס והמשך זליגה של מוג'אהידון מהחמאס לשורות ארגון אל-קאעידה, הממשיכה לבסס כוחה על חשבון החמאס. מנגד, "הצלחה" בפיגועי הטרור וחידוש טרור המתאבדים עשוי להעניק את "האור הירוק" לפעולה צבאית שתשים קץ לשלטון החמאס.
אסור לישראל ללכת שולל אחר הצעות ה"הודנה" של החמאס. בדומה לתפיסה האיסלאמית המקורית, אלו נועדו אך ורק לבלום מתקפה מצד "האויב" עד להתארגנות מחודשת של כוחות המוסלמים. מדיניות התקפית ונחושה של צה"ל נגד ארגוני הטרור כבר הוכיחה עצמה כאפקטיבית. בנסיבות הקיימות, גם המשטרים הערביים המתונים מייחלים לכך שישראל תוציא עבורם את הערמונים מהאש ותסייע להחליש את כוחה של המהפכה האיסלאמית הקיצונית, אשר מאיימת לגרור את האזור לשלטון דתי קיצוני וחשוך החותר להקמת הח'ליפות האיסלאמית.
