לונדון קרצה תמיד לתיירים הישראלים. במיוחד באותן שנים מתוקות שבהן הלירה שטרלינג הייתה שווה בערכה לדולר. המוני התיירים מהארץ ניצלו אז, במיוחד בפרוס כל שנה אזרחית חדשה, את ה"סיילים" המפתים, שהוצעו להם בבתי העסק של בירת בריטניה, במחירי-ריצפה.
אז נכון שימים מתוקים אלה חלפו, אולי בלי שוב, עם זינוקה של הלירה שטרלינג לשמיים. אבל עדיין נותרו לא מעט ישראלים, "משוגעים לדבר", שיותר משלונדון מחכה להם - הם מחכים לה בכליון-עיניים, אפילו השנה, ולא בכדי: מחירי המוצרים ב"סיילים" הגדולים יורדים הפעם עד ל-70 אחוז ממחיריהם הרגילים ואת ההזדמנות הזו ניתן לנצל ממחצית חודש דצמבר הנוכחי עד כמעט סוף חודש ינואר הקרוב, הבא עלינו לטובה.
איכות גבוהה אסור לשכוח, כי מלבד המחירים המפתים - המדובר באיכות הגבוהה ביותר של מוצרים - בעיקר בגדים וכלי-בית - שקשה להשיג דוגמתם בארץ, מה גם שמדובר בבתי-עסק מן המעלה הראשונה, שלעולם לא יכזיבו את לקוחותיהם. תוחלת החיים של חולצה או מכנסיים לונדוניים ארוכה, בדרך כלל, לאין ערוך מאלה שמתוצרת הארץ, וזאת מבלי לפגוע באיכות הישראלית. אז לטווח ארוך משתלם, לעיתים, להוציא סכום גבוה יותר על מוצרים, במו בגד, נעל, או מערכת של כלי-שולחן, מאשר להשליך אותם, חדשות לבקרים, לפח האשפה, ולרכוש תחתיהם חדשים.
מלבד ה"סיילים", המפתים במחיריהם, יכולים התיירים הישראלים, חובבי הכדורגל האנגלי - והם אינם מעטים - לנצל את פרוס השנה האזרחית החדשה גם כדי לחזות במשחקי-צמרת של הליגה האנגלית, במדינה שבה שמו של העגול-העגול הזה כבר הולך מזמן לפניו.
קדימה אוכל ולא שכחנו את ה"מיוזיקלס" (מחזמרים) שמציפים את אולמות הבידור המפורסמים של לונדון, המרתקים אליהם, מדי שנה בעונה זו, המוני תיירים מכל רחבי העולם, וביניהם כמובן תמיד גם הישראלים. זו ההזדמנות לצפות במחזמר חדש, שיגיע לארץ, במקרה הטוב, רק שנה לאחר מכן, ולהתפעל מהפעלולים הבימתיים, שמקומם עדיין לא יכירם אצלנו. את הכרטיסים ניתן לרכוש בכל מלון בעיר, או בקיוסקים המיוחדים להפצתם של כרטיסים מוחזרים, שלא הצליחו להימכר. אלה האחרונים מוזילים, בשל כך, מאוד את מחיריהם, רק שהדבר כרוך, בדרך כלל, בעמידה בתור ארוך ומורט-עצבים, לעיתים של שעות, ובקור מקפיא-עצמות. אבל, בסופו של דבר משתלמת ההמתנה למי שניחן, כמובן, בסבלנות-אין-קץ, נוסח האנגלים, והוא עשוי לחסוך בכך כסף רב, שהרי מדובר בכרטיסים יקרים למדי.
לחובבי האוכל: כאן המקום להזכיר כי אין כמו המסעדות הלונדוניות - לא, חלילה, המקומיות, אלא הזרות דווקא. אוכל סיני, לבנוני, או מקסיקני, באיכות כמו זו המוצעת בלונדון, לא תמצא בשום מקום אחר בעולם, ומה גם - עם אווירה שמיימית ממש.
שפע עצום בסך-הכל ניתן לומר, כי אין אולי עוד עיר בירה בתבל שיכולה להציע, לתייר המזדמן אליה בתקופה הזו, שפע בלתי נדלה כזה של אירועים, לכל טעם ולכל כיס, והכל תחת מטריה אחת. שלא להזכיר את האתרים המרשימים, הכנסיות והמוזיאונים, הגלריות והשווקים הציוריים. פשוט אין רגע משעמם אחד בלונדון.
אפילו מחירי הטיסות, מרקיעי השחקים, צוללים בתקופה זו צלילה ניכרת, ובתאריכים מסויימים, של החודש הזה והחודש הבא, הם מופחתים עד כדי 50 אחוז מעלותם הרגילה. לחלופין הם אף צוללים עוד יותר, כאשר הוזלת הטיסה היא בכיוון אחד בלבד - אומנם בתנאים של חוסר-נוחות וצפיפות-יתר במטוס ובהעדר שרות כלשהו בטיסה עצמה, מה שמאלץ, למשל, את התייר להצטייד מראש במנת-אוכל, בטרם עלותו לבטן המטוס. אבל, עבור התייר הישראלי המצוי, הנכסף כל כך ללונדון - אלה רק דברים של מה בכך.
