רק מיוחסים זוכים בימינו - וגם אז לאחר מותם בלבד - לקריאת רחוב או שכונה על שמם. אבל היו ימים, רחוקים אמנם, שבהם נהוג היה לקרוא דווקא לרך הנולד על-שם המקום שבו הגיח לאוויר העולם.
מי שיטרח לעיין בפרק הראשון של ספר התנ"ך, "דברי הימים", יוכל למצוא שמות של דמויות היסטוריות שנשאו בעבר הרחוק את שמן של ערים או מדינות, כמו שכם (בן חמור), לוד, צידון וחצרמוות, למשל; או מצרים, כנען ואשור. היום אלה, אמנם, שמות של ערים או מדינות גרידא, אבל בימים רחוקים הם היו שמות של אנשים חיים.
למרבה התמיהה מתברר שגם בדורנו יש, עדיין, מי שנותרו נאמנים למקום-הולדתם, כמו, למשל, הזמרת נתניה דברת, כוכבת הזמר של מחצית המאה הקודמת, שקרויה על-שמה של העיר נתניה; או הזמרת רוחמה רז, על-שם הקיבוץ שבנגב. וישנן הנושאות את השם הרצליה, בלפוריה או בנימינה, שהן היום, בדרך כלל, נשים שבעות-ימים. ולא שכחנו את דימונה, שהתפרסמה, בעיקר, בשנים הראשונות של הכור הגרעיני - אבל שם שנותר נפוץ בקרב בנות ישראל בארץ גם שנים רבות לאחר מכן; או רעננה, שם אמם של השר (בדימ.), דן מרידור, ושל אחיו, סלי, שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית.
יש משפחות מושרשות, עם תודעה עמוקה לארץ-מוצאן והן קוראות, עדיין, לילדיהן בישראל על-שם ארץ-עלייתן, גם שנים רבות לאחר שהתיישבו כאן. בארץ מצויות ארבע משפחות ותיקות ששמם הפרטי של בניהן הוא..."אירן". ויש שבע משפחות הנושאות את שם המשפחה "טורקיה", וארבע משפחות אחרות הנושאות את השם "ספרד". אחד מהם, למשל, הוא הסופר והעיתונאי מיכאל ספרד.
יש שמשנים את שמם עם הגירתם מארץ לארץ, אם משום שהשם הישן אינו קליט במקום החדש, או שהוא מזכיר משהו מאוס ובזוי. לא מעטים מעולי גרמניה, שנקראו "אדולף", העדיפו לחדול מלהשתמש בשם הזה, רק בשל האסוציאציה לשמו הפרטי של היטלר...
שם קטלני לעומתם, משוכנעים אחרים כי משנה שם - משנה מזל. בישראל יש, עדיין, כאלה המאמינים שיש סיכוי טוב להצליח דווקא עם שם כמו רבינוביץ'- שם אשכנזי מובהק, שאינו יכול להזיק. כך, מכל מקום, סבר בזמנו יוצא בוכרה, אלי יעקובוב, שהוסיף לשמו את הסיומת "ביץ", בתקווה שכך ימצא ביתר-קלות עבודה.
ויש כאלה שירדו מגדולתם - בעזרת השם דווקא. אהוד א. ואהוד ב., הלא הם אהוד אולמרט ואהוד ברק. עננה כבדה ירדה על שניהם כמנהיגי מפלגות, שנכשלו בעטיין של פרשיות שונות, ושניהם הפכו ללא-אהודים על הציבור הרחב: האחד הוביל מלחמה כושלת והשני מנהיג מפלגה "אבודה". ואם לא די באי-אמון הציבור בהם - הרי גם מבקר המדינה מתח את הביקורת הראויה לשניים.
קשה, לא פחות, למצוא נחמה בעובדה המרה שיש מי שנושא על גבו שם "קטלני". לפחות גורלן של שלוש דמויות כאלה, מן העבר, לא שפר ב... גימטריה. כך, למשל, מתברר כי הרמטכ"ל לשעבר, "דדו" ז"ל, שר השיכון המנוח, אברהם עופר, ואלוף (מיל.) אברהם יפה נשאו שם קטלני: "דדו" בגימטריה=14; "עופר" בגימטריה=356, אבל סכום הספרות (6+5+3) הוא 14; "יפה" בגימטריה=95, אבל סכום הספרות (5+9) הוא 14; והגימטריה של המלה "מוות"=446, כאשר שוב סכום הספרות (6+4+4)=14.
אז שלא נדע מצרות, גם אם הן באות, לעיתים, בצרורות...
