אילו הייתי מורה, הרי שאין ספק שמשטרת ישראל היתה מתירה לי לקיים משמרות מחאה מול בתים פרטיים של שרים, כפי שארגנו המורים מול ביתה של השרה יולי תמיר וחבריה כאשר השוטרים לא רק שאפשרו את קיומן של המשמרות הללו, אלא אבטחו אותן, ואולם דא עקא שאינני מורה, ואשר על כן נאלצתי לבלות 24 שעות במעצר כאשר הפגנתי מול בתיהם של שרים שונים בתקופת הגירוש והפרקליטות השמאלנית בהוראת המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, קבעה כי אין להתיר להפגין מול בתים פרטיים של עובדי ציבור ונבחרי ציבור שהרי מדובר בפגיעה בפרטיותם...
אילו הייתי מורה - הייתי יכול, יחד עם חברי, לחסום כביש ולמצות את זכותינו להביע מחאה חריפה כפי שהמורים עשו פעמים רבות במהלך השביתה ואולם אינני מורה וחברי אינם מורים ולכן נאלצנו לבלות בספסלי בית המשפט כאשר נטען נגדנו שהיתה לנו כוונה שכזאת... נזכור גם נזכור את השופטת פורקצ'יה, ואת השופטת ארבל ואת השופטת ביניש בדבריהן החמורים נגד חוסמי הכבישים והטענות כי: "חסימת כביש היא חסימת אפה של הדמוקרטיה ויש בכך סיכון ממשי לשלום הציבור ודינו של מי שחוסם כביש גם אם הוא ילד בן 12, לשבת במעצר או לפחות לבלות במעצר בית למשך שנה-שנה וחצי עד אשר הסכנה תפוג והגירוש יושלם", וגם אז יוגש כתב אישום בטענה כי בחסימת הכביש נעברה עבירה חמורה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - עד 20 שנות מאסר...
אילו הייתי מורה אז בטח הייתי מקבל תקשורת מלטפת, תקשורת מתחנפת, ומרדנית כשצריך, תקשורת שמעודדת את המאבק ותוקפת את השלטון כפי שעשו "הכתבים האמיצים" בזמן שביתת המורים כאשר כתבו ועודדו ואמרו שמורים שחוסמים כביש או מבעירים צמיגים או מפוצצים כנס עם ראש הממשלה - "זהו יום חג לדמוקרטיה" וברור שמדובר במחאה לגיטימית כיאה למדינה דמוקרטית ואולם אינני מורה ואשר על כן מצאתי את עצמי יחד עם חברים רבים מותקף פעם אחר פעם על-ידי כלי תקשורת צבועים ומתחסדים שכתבו על המאבק שלנו כי: "זוהי סכנה לדמוקרטיה וסכנה לשלטון החוק וצריך לעצור, ולאסור ולשפוט ולכלוא...".
אילו הייתי מורה אז בוודאי האליטה, והגורמים המשפיעים בחברה הישראלית ואפילו הארגונים חברתיים, ופעילי זכויות אדם היו מעודדים אותי שלא לקיים החלטות בית המשפט כפי שעשו כאשר בית המשפט פסק את פסוקו והשופט הורה למורים לחזור לעבודה ואף על-פי כן התקשורת והכנופיה השולטת במדינת ישראל המשיכה בשלה ואף הוסיפה להבות ואש ותימרות עשן כאשר טענה כי מדובר בכניעה ובצורה הזאת המורים לא יכולים לשוב לעבודה ולא כדאי להם ולא ראוי שיעשו כן ועוד כהנה וכהנה ואולם אינני מורה ולכן כאשר מישהו מהמחנה שלנו רמז שאולי בית המשפט טועה אז הסתערו לעברו ואמרו כי הוא מסית ומדיח וממריד ופוגע...
ומן הראוי לציין. אין לחתום מטה דבר וחצי דבר נגד מאבק המורים. נהפוך הוא. אני גם יכול להזדהות עם מאבק הסטודנטים, והאתיופים, והנכים והמובטלים. אבל למה, למה אין איש אחד במדינה הזאת שיטען כי "המלך הוא ערום" ולמה, מה שמותר לכל אחד אסור לאנשי הימין.
למה המערכת צבועה ובתי המשפט מתחסדים, והתקשורת מסיתה, וארגוני זכויות האזרח שותקים, ואין פוצה פה ומצפצף נוכח ההפליה החמורה והעובדה שאחרי 60 שנים למדינה מותר לשמאלנים, ומותר למורים, ומותר לסטודנטים, ומותר לנכים, ומותר לאתיופים, אבל אסור למתנחלים?
