שביתת המרצים באוניברסיטאות הנה שביתת לוקסוס. המרצים משביתים רק את מה שאינו פוגע בהם, ומצידם השביתה יכולה להמשך ללא סוף. יש רק יותר זמן ושקט למחקר, שהוא מטרתו של המרצה, ללא הפרעה של סטודנטים שמצפים למרצה.
בעבור מה מקבל פרופסור באוניברסיטה שכר? אם בעבור הוראה בלבד (6-8 שעות שבועיות במקרה הטוב) הרי זה שכר מטורף, ואם בעבור המחקר, מדוע אין זה מושבת?
האם ראשי האוניברסיטאות פועלים בניגוד עניינים? מדוע לא השביתו את האוניברסיטה בהשבתת מגן? מדוע לא סגרו את כל המעבדות והמחשבים ושלחו את המרצים הבכירים לשבות באמת, בבית? אולי בגלל שהם בעצמם פרופסורים, הנאמנים יותר לקליקה מאשר לתפקידם הניהולי? האם בגלל שהם רואים את ההוראה כמוצר לוואי משני?
טענה שעלתה היא שהשבתת המחקר תפגע במעמדה האקדמי של המדינה. ובכן, שביתה בנמלים גרמה הרבה יותר נזק, ונזק הרבה יותר מוחשי ומיידי. כל שביתה פוגעת במדינה וטענת המרצים אינה אלא מסך עשן שנועד לאפשר להם שביתת לוקסוס בה הם אינם נפגעים.
בשביתה לעולם חייב להיות מצב בו כל אחד מהצדדים המעורבים מפסיד מהתמשכות השביתה, שאלמלא כן, אין לו כל אינטרס בסיומה, ואז הוא יתבצר בעמדה קיצונית ללא כל מוכנות להתפשר.
חובה על ראשי האוניברסיטאות להשבית מיידית כל פעילות של המרצים השובתים, לסגור את המבנים, המעבדות והמחשבים. חובה עליהם לעצור כל תקציב מחקר וכל נסיעה לחו"ל, וכמובן לעצור שכר.
שביתה הנה זכות יסוד של כל שכיר. גרימת נזק לאחרים, כאשר אינך באמת שובת על כל המשמעויות של שביתה, זהו מעשה פסול ומגונה.