"
חוזרים הביתה ב-60 לישראל" זועקות הכותרות, "אנו פונים אליכם בקריאה אישית: בואו הביתה" מבקשים המפרסמים באמצעי התקשורת השונים, ואני אומר בתגובה: חוצפה, חוצפה בזבזנית!
לא ברור לי באיזו זכות ותעוזה מבקשת מדינת ישראל מאזרחים מאוכזבים שעזבו את המדינה לחזור הביתה, לאיזה בית בדיוק לחזור? מה יש לכם להציע חוץ מאכזבות? היכן בדיוק תשכנו את החוזרים, אולי בישובי עוטף עזה, או
בשדרות המופגזת מעשה שבשגרה, שם גם מחירי הדירות בשפל,
איזו תעסוקה אתם מסוגלים להציע?
אני תוהה לשם מה מסע הפרסום הבזבזני וחסר התוחלת, שיכול היה אולי למגן את תושבי שדרות ועוטף עזה, לפתור בעיות עוני, לשפר איכות חיים של מוגבלים, והרשימה ארוכה.
איזה עתיד אתם חושבים לייעד לחוזרים? כרגיל, ביורוקרטיה מיותרת, חינוך כושל, מיסים מופקעים, אזלת יד במיגור הטרור ובפגיעה בישובים, חידלון במלחמה, עוני גובר והולך,
פגיעה בנכים ומוגבלים ואפילו
בנכי צה"ל, פגיעה בניצולי שואה, היעדר חמלה, פער הולך וגדל בין המעמדות, שחיתות שלטונית ופוליטית שמתעצמת (ישראל במקום 34 במדד השחיתות העולמי), פשע שלכאורה משתלם, חוסר אונים במלחמה בתאונות הדרכים, חלמאות על כל צעד ושעל, אין דוגמא אישית, אין מנהיגות סמכותית,
חוסר אמון גובר והולך במערכת המשפט, אפילו במגורשי גוש קטיף אינכם מסוגלים לטפל בצורה אנושית, והרשימה ארוכה.
זה לא שהכול גרוע, יש לנו את החשוב מכול, יש לנו עם נפלא, אזרחים שבשעת צרה יעזרו ומכל הלב לאחיהם בכל מקום, בארץ ובעולם. אז מדוע רובם מסתובבים במדינה עם פנים נפולות? מדוע לא מחייכים איש לרעהו ברחוב? מדוע חוסר נימוס בכל כך הרבה מקומות? מדוע הנהיגה האגרסיבית?
לפני מספר חודשים נוכחתי בפעילות של "
דרך אחרת" כשהחתימו עוברי אורח על "
אמנה אזרחית", שם נחשפתי לאמירה קשה של חיל קרבי מיחידה מובחרת, שהיה על סף שחרור: "זה לא מעניין אותי" אמר "כל החברים שלי שהשתחררו נמצאים כבר בחו"ל, מחפשים עבודה, וגם אני בדרך החוצה". חיל זה אינו היחיד, הוא בסך הכול מדגם מייצג. לא מעט (אולי יותר מדי) צעירים וצעירות מחפשים את דרכם החוצה, לשבור שבר בנכר, לחפש חיים שלווים וטובים יותר, הם מודעים לעובדה שלא בטוח שהחיים שם יהיו טובים יותר, אך הסיכויים גדולים בהרבה.
עם מלוא הצניעות אני מרשה לעצמי להציע למנהיגי מדינת ישראל: פרויקט "חוזרים הביתה" יכול להיות מבורך מאוד ולא צריך תירוץ של חגיגות ה - 60, כולנו רוצים את החברים ובני המשפחה חזרה כאן בבית, למרות שבסתר ליבנו אנו מתקנאים בהם ורוצים להיות איתם, שם. לי זה ניראה מטופש להתחיל לבנות את הגג לפני שהושלמו היסודות, בואו נתחיל לבנות יסודות, בואו נתחיל בדוגמא אישית, בואו נראה כיצד אתם המנהיגים בצמרת הפוליטית מחזירים הביתה את בני משפחתכם ואת חבריכם, לאחר מכן בואו ננסה יחד לשנות את המציאות הקיימת, לבנות מדינת ישראל טובה יותר, אטרקטיבית במיוחד לדור הצעיר ולא רק, מסבירת פנים לאזרח, בטוחה יותר, הרבה פחות מושחתת, הרבה יותר חייכנית, בואו יחד ננסה להבהיר לעובדי הציבור ולנבחרי הציבור שיש להם אחריות אישית, שהם עובדים עבורנו האזרחים, ולא אנחנו עובדים עבורם, בואו ננסה לשנות את מערכת המשפט, להחזיר את אמון האזרחים במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק, ובמערכת הפוליטית.
הזמן קצר והמלאכה מרובה, אז בואו נתחיל.
