יושב-ראש ארגון פעילי המחתרות, ההעפלה ואסירי ציון בצפון אפריקה,
כבוד הרבנים,
ראשי עיריות ומועצות,
אורחים יקרים,
קהל נכבד,
אנחנו פוקדים היום את זכרם הקדוש של ארבעים-וארבעה חללי ספינת המעפילים "אגוז", בְּנות ובני משפחות אדרי, אזולאי ואלמליח; אלקובי, בן-הרוש ובן-לולו; גוזלן, דהאן ודדון; ליברטי ממן וצרפתי, זכרונם לברכה. מחציתם נותרו שם, במעמקי המצולה, בִּמקום טביעתה של הספינה, והים היה קִבְרָם. מחציתם, עשרים-ושניים בּמִספָּר, זָכוּ בסופו של דבר להגיע לִמנוחתם האחרונה כאן, בירושלים, מְחוז-חֶפצם וְכיסופיהם.
בעת ההיא, לפני ארבעים-ושבע שנה, כיהנתי כסגן שר הביטחון תחת דוד בן-גוריון. בתוקף תפקידי נמניתי עם שותפי הסוד המעטים של מפעל ההצלה וההעפלה של יהודי צפון-אפריקה. עקבתי בהשתאות ובהערצה אחר גבורתם של המעפילים ושל פעילי המחתרת הציונית ואנשי "המוסד". כל הפלגה היתה כרוכה בסכנה, אבל ידענו שהספינה הזאת כבר עשתה את דרכה בהצלחה שתים-עשרה פעמים, ועל כן לא נתעוררה אז דאגה מיוחדת. כאשר נודע לנו דבר האסון הוכינו כולנו בתדהמה ובצער עמוק, אבל לא היה בליבנו שום ספק שעלילת ההצלה וההעפלה חייבת להימשך, וכי זו היא אף צוואת אחיותינו ואחינו היקרים שנספו בתהומות הים.
בעומדֵנוּ היום נוכַח קִברם של המעפילים נעלֶה על ליבנו את זִכרם הטהור ביגון וּבאהבה. נזכור את אומץ ליבם, את עוז רוחם ואת חירוּף נפשם, בּצֵאתָם אל הלא-נודע בכוחן של אמונה יוקדת, תפילה וחלום-דורות.
"אגוז" היתה למופֵת וּלסמל לַסַאגָה העלוּמָה של העפלת יהודי צפון אפריקה למדינת ישראל בְּשָׁנים שבהם היה הדבר אֲפוף סוד מחֲמַת הסכנה. מפעל ההעפלה הזה הוא אחד מִפִּרְקֵי ההוד של גאולת ישראל. אנחנו חָבים עליו חוב של כבוד שאין לו שיעור, חוב-עולם, לְשורה ארוכה של אנשי-צֵל מופלאים, וּבהם אנשי "מוסד", פעילי מחתרת וַאסירי ציון בארצות המגרב. מעל לכל, אנחנו חבים חוב של הוקרה לאלפים רבים של יהודים פשוטים, בני הקהילות המפוארות, שתשוקַת הדרור וְאהבת ציון בערו בליבם הטוב. הם בָּזוּ לַסַּכָּנות וְהִרְהִיבוּ עוז להותיר הכל מאחור וְלָצֵאת בִּנעריהם וּזקניהם בִּנתיבי הים, ופניהם אל ירושלים. "אגוז" טבעה, אולם מסעם ההירואי של יהודי צפון אפריקה לַמולדת לא נפסק. מדינת ישראל זכתה לראות בעליית המונֵי אחיותינו ואחינו מהארצות הנושקות לחופיו הדרומיים של הים התיכון. ישראל התברכה וּמִתברכת בהם ובצאצאיהם מאז ועד היום בכל מַעַרכותיה, לאורכה וּלרוחבה. הם מטובי בניה וּבוניה של מדינת ישראל, והם תפארתה.
נזכור את "אגוז" וְנֶאֱבַל על חַלָלֶיהָ, אך נוקיר וְנַעֲלֶה על נס את גבורת המעפילים, ונַכִּיר תודה לְרִבְבוֹת אלפֵי העולים מצפון אפריקה, שארץ ישראל נקנתה להם בייסורים ובעמל. נרכין ראשנו למולם מתוך כבוד, הדר וגאווה. תהילתם תהיה בליבנו תמיד.
יהיו חללי "אגוז" וגיבורי ההעפלה חתומים בנצח ישראל עִם כל יתר גיבורי מערכותינו. "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם", וְתִהיינה נַפשותיהם צרורות בצרור חיי האומה לעולמי-עולמים.