במאמר חריף במיוחד (ה"ארץ", 06.01.07) תוקף העיתונאי גדעון לוי את הנשיא בוש ומכנה אותו "נשיא עוין" וטוען, כי הוא "הסב נזקים כה כבדים לעולם" בשבע שנות כהונתו ב"הותירו אחריו הרג, חורבן ושנאה עולמית". והוא מנמק:
"הוא (בוש) הוציא את ארה"ב, ואת העולם המערבי בעקבותיה, לשתי מלחמות כיבוש אכזריות וחסרות כל תוחלת, קודם באפגניסטן ואחר כך בעירק. הוא זרע הרג המוני בשתי המדינות האומללות הללו, בתואנת שווא של מאבק בטרור העולמי. אבל העולם שאחרי שתי המלחמות הללו אינו עולם טוב יותר, גם לא בטוח יותר, ובשתי המדינות המוכות הללו לא מכירים טובה למעצמה, שבאה כביכול לגאול אותן ממשטרי האימה ששררו בהן".
גדעון לוי סבור אפוא, כי לא היה טעם מלכתחילה לפעול נגד המשטרים באפגניסטן ובעירק, ובמילים אחרות הוא טוען, כי משטר הטליבאן ומשטרו של סדאם חוסיין ראויים היו להמשיך להתקיים. הנה כי כן, אביר זכויות האדם, גדעון לוי, המזדרז (ובצדק) להגן על כל עוולה הנגרמת לפלשתינים בשטחים הנתונים תחת שליטת צה"ל, חש אטימות לב מוחלטת כלפי גורלם של תושבי אפגניסטן ועירק ומחזיק בדעה, כי בשורת הדמוקרטיזציה שהביאה עמה ארה"ב הרעה עוד יותר את מצבם.
אליבא דגדעון לוי, השלטון האיסלאמי המונע מבנות ללמוד בבתי הספר וכופה עליהן כיסוי מוחלט של הגוף, המחנך את בניו להיות פצצות חיות בפיגועי התאבדות, הקורא למלחמת ג'יהאד בלתי מתפשרת בכופרים (כולל בשיעים), הרוצח אלפים ללא משפט, המטיף לרצח עם, עדיף על השלטון החדש המאפשר חופש ביטוי, הפותח בתי ספר והמאפשר פיתוח כלכלי לרווחת האוכלוסיה. ההקרבה של החיילים האמריקנים (הקנדים, הגרמנים ומלאומים אחרים) למען עתיד טוב יותר באפגניסטן, למען הדמוקרטיה, למען חירויות האזרח הבסיסיות, למען שיפור מעמדן של הנשים, כל אלה נתפסים בעיניו של גדעון לוי כשיא הרוע.
גם שלטונו של סדאם חוסיין "הקצב מבגדד" נתפס בעיני גדעון לוי כנאור ומתקדם יותר מ"הכיבוש האמריקני" שהביא עמו בחירות דמוקרטיות ראשונות בעירק, הפסיק את דיכויה רב השנים של האוכלוסיה השיעית המהווה רוב במדינה ותקווה לעתיד טוב יותר. פשעיו של סדאם חוסיין, שבאו לידי ביטוי בין היתר בשימוש בנשק כימי לחיסול אלפי כורדים (חלאבג'ה) וחיילים אירניים, בהוצאות המוניות להורג של יריבים פוליטיים ובהנהגתו של משטר אימים, נעלם כלא היה. רק האמריקנים הם "הרעים" בסיפור הזה. הם "הגורמים" להרג ההמוני בעירק, לטענתו של גדעון לוי, המנקה במשתמע מכל אחריות את ארגוני הטרור האיסלאמיים הקיצוניים ובהם שלוחות אל-קאעידה, המבצעים מדי יום ביומו פיגועי התאבדות, הקוטלים עשרות תושבים תמימים ברחבי בגדד במסגדים, בשווקים, בבתי ספר ועוד.
גדעון לוי חושף שוב את פרצופו האמיתי ואת חוסר העקביות שלו. מאמרו האחרון כאחרים לפניו מעלים שאלות נוקבות באשר לתפיסת עולמו. האם זכויות האדם וההגנה עליהם ניצבות בראש מעייניו של גדעון לוי, או שמא מניעיו אחרים לחלוטין ולאורם הוא "מכופף" את ההיסטוריה ונמנע לבקר את הכוחות הפשיסטיים מהמסוכנים ביותר שקמו בתולדות האנושות?
