לשר הפנים במדינת ישראל עוצמה וסמכויות יותר מכל שר אחר שכן הוא ירש את סמכויות הנציב העליון הבריטי בשורה של נושאים וחוקים שנותרו עדיין בספר החוקים הישראלי. בנוסף הוקנו לו סמכויות לפי חוקי השבות, הכניסה והאזרחות, כמעט ללא הגבלה.
למזלנו, בהרבה מקרים התערב בג"צ, גם לפני תקופת האקטיביזם השיפוטי, ותחם את סמכויותיו במבחני הסבירות, השוויון והצדק, אך עדיין ביכולתו לפעול אין כמעט מגבלות ואין צורך לקבל אישור ממשלתי או פרלמנטרי.
הסמכויות של שר הפנים בנושאי השלטון המקומי הן ברובן אנטי-דמוקרטיות. נכון, השלטון המקומי נבחר, אבל לשר ולפקידיו סמכויות דרקוניות נגד העיריות, כולל פיזורן, הדחת ראש העיר, מיזוג רשויות ועוד. נכון, לעתים יש צורך לפעול נגד עיריה כושלת או ראש עיר מושחת. אך נוצר הרושם ששיקולי שר הפנים הם לא תמיד ענייניים.
עתה נכנס הנציב שטרית למרוץ אמוק לאיחוד רשויות מקומיות. מי יעצור אותו? כל גודלה של מדינת ישראל הוא כעיר גדולה אחת בארה"ב, בכמה ממדינות אסיה ואף באירופה. לכאורה, אין צורך בריבוי עיריות. מטעמי יעילות כלכלית ניתן להסתפק ב-16 כמספר הנפות של משרד הפנים או אפילו ב-6 כמספר המחוזות. אבל פוליטיקאי ממולח כשטרית מבין שזו גזרה שהפוליטיקאים מחפשי הג'ובים מכל המפלגות לא יוכלו לעמוד בה. גם בעולם הגדול המגה-ערים בנויות על עיריות משנה נבחרות כבניו-יורק, לונדון או פריס. בכל העולם מבינים את חיוניותו של התא המוניציפלי. שירותים מסוימים יעילים בהיקף אוכלוסיה קטן יחסית ותוך מגע קרוב בין האוכלוסיה לבין השלטון במקום.
ברור לי כי לא כל מבנה מוניציפלי הוא קדוש וניתן לבחון מחדש את המבנה באזור זה או אחר. אבל הבדיקה אינה צריכה להתקיים בחיפזון. די אווילי להתחיל בבדיקה בחודש ינואר וליישם את תוצאותיה כבר בבחירות בנובמבר. הנציב שטרית רוצה, ממנה ועדת פקידים, שמן הסתם תעשה כרצונו ואז חאפ-לאפ מתאחדים בבחירות הקרובות. נו, זה רציני? מה עם לשאול את פי התושבים הנוגעים בעניין? האם תושבי בת-ים וחולון רוצים להתאחד או תושבי כפר-סבא והוד השרון מעוניינים? וכו'.
בצורה רצינית, אם המטרה היא רצינית, יש להציג את הנושא לדיון ציבורי פתוח עם ניירות עמדה בעד ונגד, היתרונות והחסרונות, השוני הקיים במדיניות הערים, ההבדלים בארנונה וכדומה. ההצבעה יכולה להתקיים בבחירות הקרובות בנובמבר. לאחריה יתחיל תהליך הבדיקה וההכנה, כולל אישור פרלמנטרי וזמן לעתירות נגד. היישום יהיה רק בבחירות הבאות ב-2013. אחרת, ממילא יתקע התהליך או בכנסת או בבג"צ.
יש גם לזכור כי לחלק ניכר מן הערים אין בהכרח קשר היסטורי-טבעי ואין תושבי עיר אחת מכירים בהכרח את פרנסיה ועסקניה של העיר השנייה. כך תתנהל מערכת בחירות קצרה ומהירה בקרב ציבור בוחרים שנגרר בכוח למהלך בלתי-רצוי עם מועמדים בלתי מוכרים.
כדאי להזכיר לשר הפנים שסוף מעשה במחשבה תחילה. איחוד רמת-גן-גבעתיים אינו הבעיה הבוערת בראש סולם העדיפויות שלנו. עדיף ששר הפנים יערוך קודם כל רפורמות במשרדו שלו ובקרב פקידיו, בראש ובראשונה במינהל האוכלוסין, המנהלים את העניינים מתוך זלזול והתעלמות מהחלטות הכנסת, פסקי-דין של בתי המשפט ורצון הציבור.
