ההערכות בישראל הן כי מצרים מעוניינת בסופו של דבר בהחזרת המצב לקדמותו באזור רפיח ושמירה על ריבונותה. מצרים תעשה זאת בהדרגה ותשאף להפעיל מחדש את מעבר רפיח בהתאם להסדר שבו פעל עד להשתלטות ארגון החמאס על הרצועה לפני שבעה חודשים, כלומר פיקוח של הרשות הפלשתינית על המעבר בשיתוף עם פקחים אירופים.
במצרים כבר גוברים הקולות להיזהר מהסכנה שמאות אלפי פלשתינים יציפו את חצי האי סיני וירצו להשתקע בו במחנות אוהלים כדי להימלט מהרעב העזתי ומשלטון החמאס ברצועת עזה.יש הבנה בדעת הקהל המצרית למצוקתם של תושבי הרצועה, המצרים רואים בהם קורבנות של מאבקי הכוח בין ארגון הפתח לארגון החמאס ובני ערובה של החמאס מול ישראל, הארגון לא ויתר על כוונותיו והוא מעוניין להמשיך ולירות רקטות לעבר ישראל.
אולם, כמו כל דבר הקשור לישראל יש מצרים הסבורים כי מדובר בקונספירציה. מחמד עלי אברהים העורך הראשי של עיתון "אל-גומהוריה" המצרי פרסם שלשום מאמר שבו טען כי אירועי רפיח הם קנוניה משותפת של החמאס וישראל שמטרתה ליצור אנדרלמוסיה ברצועת עזה, להעביר אותה לסיני ולפוצץ אותה בפניה של מצרים. לטענתו, ישראל רוצה לנצל את גודלו של חצי האי סיני כדי שיקלוט את כל הפליטים הפלשתינים מרצועת עזה ללא שום עול כלכלי על ישראל, בהמשך היא תטען כי מחנות הפליטים בסיני הם סכנה לביטחונה בגלל הנשק המצוי בהם כדי לכבוש מחדש את חצי האי סיני.
לגבי ארגון החמאס, מחמד עלי אברהים טוען כי הוא מזלזל בביטחון הלאומי המצרי וכי הוא נטע בלב התושבים העזתיים את התחושה כי יוכלו להיכנס למצרים כל אימת שירצו.
נכון שהתיאוריה הזו היא מופרכת מיסודה בכל הקשור לישראל אולם היא מעידה על חששם של המצרים מהתחברות מחדש אל רצועת עזה ובעיותיה. מצרים רואה סכנה רבה באפשרות שמאות אלפי פלשתינים יהגרו אל תחומיה מרצועת עזה, לראשונה מאז 1967, ויקימו בשטחה מחנות פליטים.
מצרים חוששת כי ישראל מנסה להשתחרר מאחריותה החוקית, הבינלאומית והמוסרית לגורלם של תושבי הרצועה ולכן היא פועלת עכשיו להחזיר את המצב באזור גבול רפיח למה שהיה קודם לפריצת הגבול בידי פעילי החמאס.
אם יש כאלה בישראל ששמחו כי הנה הגיע הפתרון לבעיית רצועת עזה וכי הוא יהיה בדמות חיבורה מחדש למצרים הרי שהשמחה היתה מוקדמת מדי. המצרים אינם מעוניינים בצרה הזו, גם הנשיא מובארק כמו קודמו אנואר סאדאת רואה ברצועה חלק מהמדינה הפלשתינית העתידית ולא חלק ממצרים.
מצרים תפעל עכשיו להחזיר את הכדור ששמו "עזה" למגרש הישראלי. הנשיא מובארק מבין את הבעייתיות הגדולה של הרצועה, הוא שיחק במשך כמה ימים את תפקיד המושיע הגדול של הפלשתינים אשר הציל אותם מרעב וממצור כלכלי קשה שהטילה עליהם ישראל, אך עכשיו ההצגה הסתיימה והמצב צריך לשוב לקדמותו.
מצרים ממשיכה לשחק את תפקיד מנהיגת העולם הערבי והיא הזמינה את שני הצדדים הניצים, קרי הפתח והחמאס, לשיחות נפרדות עם נציגיה בקהיר כדי לנסות ולפייס ביניהם. לאחר כישלון "הסכם מכה" שהשיגה בזמנו סעודיה מנסה מצרים לתפוס כעת מנהיגות ולתווך בין שני הצדדים.
ישראל צריכה להתעשת, בתוך כמה ימים יחזור המצב לנקודת ההתחלה, ירי רקטות הקסאם יימשך, ישראל תמשיך את הסגר על הרצועה ואת הסיכולים הממוקדים והמצב הזה יימשך עד שהמזון יאזל שוב בתוך הרצועה.
בסופו של דבר הממשלה תצטרך להכריע כיצד היא מטפלת באיומי הטרור ההולכים וגוברים מהרצועה. הסכנה אורבת מחדש לפתחנו וממצרים לא תבוא הישועה. הדרך לפעול היא ברורה. ישראל צריכה לקבל את ההחלטה האסטרטגית הנדרשת ולצאת למבצע צבאי נרחב ברצועה כדי לפרק את תשתית הטרור הרחבה שבה שרק הולכת ומתעצמת, אין מה להמתין יותר.
