האמת של וינוגרד

דוח ועדת וינוגרד יחשוף את האמת כולה: גם את כשליו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יחד עם שרי ממשלתו, וגם את השקרים שהפיץ בחודשים האחרונים, יחד עם כתבלבי החצר ומקורביו החרוצים הוותיקים, בהם: נחום ברנע, שמעון שיפר, אמנון דנקנר, יוסף (טומי) לפיד, אילה חסון, אמנון אברמוביץ ועוד [רשימה חלקית בהחלט...], ויחד עם פרשני החצר החדשים, בהם יואל מרקוס. ועדת וינוגרד הוקמה, כידוע, על-ידי אולמרט עצמו, מחמת רצונו להתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אולמרט, שנאבק למען הישרדותו הפוליטית - ולעזאזל טובת המדינה וביטחונה - בחר בהקמת ועדת חקירה ממשלתית מתוך הערכה שהחברים שימונו על-ידו ישרתו את האינטרס שלו. אלא שבניגוד לכתבי ופרשני החצר הנ"ל, האישים המכהנים בוועדה, ובראשם ד"ר אליהו וינוגרד ופרופ' רות גביזון, ניחנו ביושרה ובאומץ לב ציבורי. את זאת הוכיחו חברי הוועדה עם פרסום דוח הביניים, שהצביע על כשליו האישים של אולמרט ושל שרי ממשלתו. כולם, אגב. כולם, כולל ציפי לבני ושאול מופז, וכולל את שרי העבודה, בהם אופיר פינס ובנימין בן-אליעזר. אומנם נכון: אחריותו של אולמרט גדולה משל כלל חברי הממשלה, בגלל החלטתו האישית לבצע את הפעולה הקרקעית המיותרת והכושלת, שעלתה בחייהם של 33 חיילים, אך האמת היא שהממשלה כולה כשלה, ולכן היא צריכה ללכת. ומי שצריך להוביל את ההתפטרות הוא אולמרט. ועוד לא אמרנו מילה על מעשיו הפליליים והחמורים, הנחקרים עתה על-ידי המשטרה. אולמרט פעל בחודשים האחרונים כדי לנסות ולהפוך את הקערה על-פיה. במקום לקחת אחריות ולהתפטר, הוא ממשיך בתעתועיו ובמעלליו. הוא לא בחל בגיוס עיתונאים ופרשנים ותיקים השורצים בחצריו דרך-קבע, ואף לא בגיוס וסיפוח פרשנים וותיקים כמו יואל מרקוס, שכותבים ומפרשנים עתה משל היו דובריו של אולמרט. מה לא עשה אולמרט כדי לשרוד? הוא הקדיש מאות שעות לעיתונאים כדי להכווינם למטרותיו האישיות, במקום לעסוק בניהול ענייני המדינה הבוערים, בהם שביתות המורים והמרצים; הוא עשה דה-לגיטימציה לוועדה, וכבר הודיע שלא יתפטר כעולה מהממצאים כלפיו, למרות שהוא זה שמינה אותה; הוא ואנשיו עמדו מאחורי גורמים בפרקליטות הצבאית, כשאלה פנו שוב ושוב לבית המשפט העליון בניסיון לסרס את עבודת הוועדה והמלצות אישיות; הוא ואנשיו כיזבו שוב ושוב לציבור, כאשר טענו שהליקויים תוקנו ברוח דוח הביניים של ועדת וינוגרד. למרבה הצער, אולמרט הצליח להפיץ בציבור את כזביו הרבים באמצעות כתבי ופרשני החצר, ששכחו מזמן כי הם צריכים ליתן דין וחשבון אמיתי לציבור הקוראים. אותם פרשנים וכתבים בחרו לשרת את אולמרט - במקום להקפיד ולכתוב אמת, מתוך שיקול זר: בעיקר כדי למנוע את שובו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה. עכשיו מגיע יום הדין. לא רק של אולמרט, אלא גם של אותם פרשני וכתבי החצר. היום יוכח שוב, כי האמת סופה להתגלות: אולמרט כשל במלחמת לבנון השנייה; אולמרט לא תיקן דרכיו, והוא מוסיף חטא על פשע כשהוא מוסיף לשקר לציבור כאילו תיקן את הליקויים כולם; אולמרט השתמש שוב ושוב בתקשורת כדי למכור אשליות, כאילו מצבנו בחזית הצפונית טוב לאין ערוך - אחרי המלחמה ובזכותה - משהיה קודם למלחמה. האמת פשוטה בתכלית: יעדי המלחמה לא הושגו: החיילים שנחטפו לא הושבו למשפחותיהם; לוחמי החיזבאללה מתחפרים מחדש, לאט לאט; החיזבאללה הגדיל כוחו במערכת הפוליטית בלבנון; בעקבות המכה שספג, התחמש החיזבאללה בטילים ארוכי טווח העלולים להגיע גם עד אשדוד ואשקלון ו"להיפגש באוויר" עם טילי החמאס מדרום; ארגוני הטרור הפלשתינים, ובראשם החמאס, התעצמו ולמדו מהחיזבאללה כי ניתן להכות בנו בבטן הרכה ולהתיש את העורף בישראל.

ומה עושים אולמרט ואנשיו כדי להצילו מסילוק? כדי "למרק" את חטאיו ולייצור דעת קהל אוהדת, הם משתמשים עכשיו בסודות מדינה ומפטפטים בעניין הפצצת המתקן בסוריה. הנה כי כן: המטרה - הישרדות אולמרט, מקדשת את כל האמצעים. כולל הפקרת בטחון המדינה.