הדילמה ההמלטית של ברק

השמחה בלשכת ראש הממשלה אולמרט היתה מוקדמת מדי. עיון ראשוני בדוח מעלה אומנם כמה התייחסויות מקלות לתהליך קבלת ההחלטות בשלב של 60 השעות האחרונות, אך כלל הקביעות האישיות והמערכתיות נשאר חמור ביותר ובמיוחד כאשר הוועדה אינה חוזרת בה מן הקביעות העקרוניות של דוח הביניים. משפט המפתח הוא: "מבחינתנו, כל מה שנאמר על ידינו בדוח החלקי הוא מסמך חתום וסגור". גם שמחת הפרשנים האתרוגיסטים היתה מוקדמת ואווילית. הם קנו את ה"ספין" של לשכת אולמרט בטרם קראו את הדוח. אין ספק כי נכשלו בהבנת הנקרא והנשמע. צריך גם לחזור ולקרוא את ההדגשה מתוך דוח הביניים: הטלנו אחריות אישית על שלושת הקברניטים (אולמרט, פרץ וחלוץ) למרות שמצאנו ליקויים לא קלים גם בפעולתם ובמחדליהם של רבים אחרים במערכת המדינית והצבאית, ולמרות שחלק ניכר מתנאי הרקע של ההחלטות הוכתבו לשלושה על-ידי עובדות ותהליכים אשר הם לא היו אחראים להם, כולל תרבויות ומבנים מוסדיים וכן תהליכים פוליטיים, הכל כפי שפירטנו בדוח החלקי. עשינו זאת מאחר שהיה צורך להבהיר ולהדגיש כי שום מידה של תמיכה ציבורית בזמן היציאה למלחמה, ושום מידה של צדק בתגובה צבאית, לא היה די בהם להצדיק התנהלות בלתי זהירה כאשר המנהיגים באו לשקול אם לפעול בדרך של תגובה צבאית חריפה שהיתה עלולה להתדרדר למלחמה". לכך נוסף קטע ארוך של התפתלות מדוע נמנעה הוועדה בדוח המסכם להטיל מסקנות אישיות כדי שלא להאריך את עבודת הוועדה. אך מבין השורות והניסוחים המפותלים ברורה עמדת הוועדה כי אילו היו מפרסמים מסקנות אישיות הן היו כוללות המלצה שאולמרט ילך בעקבות חלוץ ופרץ והיו מוסיפים עוד אנשים לרשימה ובכללם כאלה שאחראים למחדלים מן העבר. אני מניח שכוונתם לראשי ממשלה, שרי ביטחון ורמטכ"לים שכיהנו לאחר היציאה מלבנון. באהוד ברק הם לא נוגעים, אלא באלה שבאו אחריו. ושוב הם חוזרים על מסקנותיהם בדוח הביניים: מצאנו כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות ובעבודת המטה בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק ביניהם. מצאנו כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע של החלטות בדרג הפיקודי העליון בצה"ל, בעיקר בכוחות היבשה. מצאנו כשלים וליקויים חמורים בהסתמכות על חשיבה ותכנון אסטרטגיים, הן בדרג המדיני והן בדרג הצבאי. מצאנו כשלים וליקויים חמורים בכל הנוגע להגנה על העורף ולהתמודדות עם ירי קטיושות.

בשל קביעות אלה אנו רואים במלחמת לבנון השנייה החמצה גדולה וחמורה... תמונת המלחמה היתה תוצאה משולבת של ניהול לקוי של הדרג המדיני והדרג הצבאי והממשק ביניהם, של ביצוע לקוי של צה"ל, ובעיקר של כוחות היבשה, ושל תנאי רקע פגומים מבחינת ההיערכות של ישראל. אהוד אולמרט הוא האחראי ואין ספק לכל מי שקורא את הדוח השלם על שני חלקיו שהוא חייב ללכת. הוועדה לא סיפקה לברק סולם לרדת מן ההתחייבות שלו ערב הסיבוב השני בפריימריז. הוא חייב לדרוש מאולמרט לפנות את כסא ראש הממשלה או להיערך להקדמת הבחירות, כדי שחבר המושבעים הגדול - הציבור - יקבע את עמדתו נוכח ממצאי השופטים החוקרים - חברי ועדת וינוגרד. ברק נוהג בשלב ראשון בחוכמה שאינו יורה מהמותן וממהר להגיב אך הוא חייב גם לזכור כי אם סתם יישאר בממשלה בעקבות הדוח הסופי והמלא הוא חותם בזאת לשבט את גורלו ועתיד מפלגתו. דווקא בהישארות בממשלה ללא כל שינוי כיוון רציני הוא מבטיח את ניצחון נתניהו והימין בבחירות הבאות. הנה כבר אולמרט חוגג ומנסה לצרף את יהדות התורה לממשלה. לשס הוא כבר ויתר בעניין ירושלים ובמשרד הדתות. מי שמאמין סתם בהתחיבויותיו של אולמרט ל"תהליך השלום" מהמר על כרעי תרנגולת ומפקיד את עתידו ב"קרן הצבי". תנאי המינימום להישארות בממשלה חייבים להיות: אי ויתור לש" בעניין המדיני; המשך רציני ואינטנסיבי של המהלך המדיני; תוכנית כלכלית-חברתית אינטנסיבית והקפדה על קיום ההסכם הקואליציוני ובמיוחד בסעיפים הדורשים הסכמה מלאה של כל שותפי הקואליציה לשינויים בעלי אופי חוקתי או שינויים במעמד בית המשפט העליון והסכמה מלאה לכל צרוף של שותף קואליציוני חדש.