אחרי הפיאסקו של ועדת ארנט? וואו רגע לא וינוגרד, אולי זיילר? לא בעצם תלוי ביום ובשעה. עכשיו כולנו ממתינים ל"גנרל המקסיקאני קסטנייטה" - כמאמר השיר המפורסם. הגנרל הוא אהוד ברק.
הוא מתלבט ,הוא מתחבט,יפרוש או לא יעזוב את החממה הנעימה הקרויה ממשלה. כולנו איתו ממתינים למוצא פיו, כאילו היה איזה שהוא אדמו"ר או "גאון תורני". קשה לו, קשה לו מאוד ההחלטה. מצד אחד הוא הזמין את המילואימניקים המוחים, אשר החמיאו לו
וטענו כי אם הוא היה בסיטואציה דומה, קרוב לוודאי שהיה מתפטר. מצד שני "האחריות הלאומית" חשובה לו מאוד. הוא משקיף ממרום מגדלי העיר ואינו יודע כיצד להחליט. מצד אחד, הבטחתו להתפטר. מצד שני, הסקרים המצביעים על ירידה דרסטית במעמדו ובמעמד מפלגת העבודה,העלולה להפוך במהרה לאבודה,ומצד שלישי "הביטחון הלאומי".
לאחר ש"אבק הכוכבים" של ועדת וינוגרד ישקע קצת, הוא ייאלץ להחליט. כולנו במתח ממתינים למוצא פיו, אך סביר להניח שהוא יצעד בנתיב הפשרה - לא פרישה מיידית, ולא הישארות נצחית, אלא משהו באמצע שישביע את רצון כולם, למשל: הישארות כדי לדאוג לשמירה על יישום מסקנות וינוגרד, ומצד שני הסכמה משותפת עם אולמרט על מועד מוסכם לבחירות (שגם על כך יש עוד לדון ולהגיע לעמק השווה).
איך פעם הגדיר זאת אשכול:"חצי קפה חצי תה".גילוי מנהיגות? יציאה חוצץ מול המציאות או הסקת מסקנות? זה כבר מוגזם. הלוא שכחתם במדינת הביורוקרטיה אין דבק מלכד יותר מהכיסא.
אז נרים כוס שמפניה ונשיק כוסות לקראת המערכה הבאה בהצגה הטובה ביותר בעיר-לפחות לעת עתה.
