להפיק תועלת וליישם את מסקנות

לפני כשנה וחצי,ב-15.08.06, פרסמתי באתר זה מאמר תחת הכותרת "אין צורך בועדות חקירה" כי "ההיסטוריה מראה שרוב הכשלים היו ברורים לעין, וההגעה למסקנות אינה מצריכה חקירה". עוד כתבתי "לקח ברור שלא ידון בשום ועדה, והוא החשוב ביותר: עם ישראל חייב לשנות תכונות שנעשו אופייניות לו: החפיפיות, חוסר המשמעת, חוסר היסודיות וההתייחסות הלא רצינית. חייבים לזנוח את תורת הקומבינות ולהסיר את תו השחיתות מהחברה חייבים למנות את האנשים הטובים ביותר ולזנוח את השיקולים הזרים במינויים..." טעיתי בדבר אחד, כשסברתי שוועדת החקירה לא תתייחס לנושאי ההתנהגות. הנה הוועדה הקדישה פרק שלם (כרך ב') המתייחס לצה"ל ולמעשה למערכת החינוך, להתנהגות החברה ולמוביליה: הדוח מתייחס לערכי צה"ל, לדבקות במשימה, לחתירה לניצחון, משמעת ואחריות, דוגמא אישית, תרבות ארגונית, אמירת הן (הנהנתנות, מלשון הן הן), שימוש בגיבובי מילים חסרי משמעות ובשפה לא בהירה. הנה כי כן, המסקנות החשובות בדוח טמונות לדעתי בצורך לשינוי ערכים לאומי, צה"לי, מוסדי וחברתי. הנה קטע קשה, על הפגיעה במוטיבציה להילחם, בלשון המלומדת והמאופקת של הדוח: "תערובת של שיבוש בערכי היסוד של צה"ל ושל הלכי רוח עמוקים ורחבים בחברה הישראלית, שחלקים ממנה כבר אינם מוכנים לקבל את אפשרות הכורח של לחימה מתמשכת, על המחירים הכואבים הכרוכים בה... יש כאן תופעה חברתית עמוקה וחשובה... יש כאן תופעה שיש להתמודד עמה בדחיפות ובכובד ראש" (עמוד 411 בדוח). להערכתי, תחום המסקנות הזה הוא החשוב ביותר בדוח והוא שחיוני לבצעו בדחיפות, כי מדובר בתהליכים חברתיים הנמדדים ב-5-10-15שנים. זהו תחום הרבה יותר חשוב מהמסקנות האישיות -פוליטיות, במיוחד שהמנהיגים דהיום, אינם כדור המנהיגים הקודם - בגין, שמיר ורבין - שהמדינה הייתה בראש מעייניהם וחשובה בעיניהם, הרבה מעבר לאגו ולרצון להיות ראש ממשלה. להם האמינו, שאם טובת המדינה דורשת התפטרותם - הם היו מתפטרים בעצמם. קשה להאמין שיש היום מועמדים כאלה להנהגה. מעניין לציין כי הדוח דן בתחום המשתרע על פני חמישים עמודים, בביטחון המידע ובתקשורת (פרק 13-כמעט 10% מהדוח). לכן, מפתיע(?!) שלא הייתה אליו כל התייחסות בתקשורת. הפרק עצמו מאופק מאוד, מהוסס משהו, מאזכר את הפסיקה בנושא זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי, המידתיות, החשש הסביר וכיו"ב ומתרכז בעיקר באחריות המדליפים. לטעמי, אפשר היה לקבוע, באופן חד-משמעי, כי בעת מלחמה, שהוכרזה ככזו, יש זכות לממשלה לאסור פרסום ידיעות בזמן אמת, ולפחות לעכב פרסומן למשך שבוע-שבועיים. השאלה העגומה העולה להערכתי מהדוח, היא מדוע עם ישראל נוהג בצורה כה מטופשת ועיוורת כעם, כבמצעד איוולת, בשעה שכבודדים, אזרחים רבים הינם נבונים וחכמים ומצליחים להגיע להישגים בינלאומיים. מה ברור יותר מכך שללא מוטיבציה ערכית להלחם, עם השתמטות משירות צבאית, עם ראיית האני במרכז העולם, העמדת הכסף והקשרים (המלה הכשרה-NETWORKING), רצון לחיות בחו"ל, חוסר יושר אינטלקטואלי, העדפת היסמניות הנוחה לקידום האישי על פני האמת הטובה לארגון, חוסר אכפתיות ממה שקורה לאחר, למי שרחוק ממני ,העדפה טוטלית לתרבות השתייה ולנהנתנות - ברור שכל אלה עלולים להוביל חלילה לתבוסה ולאבדון של המדינה. מדוע האליטות אינם מבינות זאת? מדוע ההורים והסבים אינם מבינים? מדוע הנוער אינו מבין זאת? לא קראו בתנ"ך (הצעתי שילמדו כל יום פרק)? לא למדו היסטוריה? ספרות? לא קראו את הטרילוגיה: רקוויאם גרמני של עמוס אילון, הברלינאי האחרון של יורם קניוק, טבעת החנק של אורי בן ארי? כדי להבין עד כמה סבל והושפל העם היהודי בדורות הקודמים ועד כמה הדברים יכולים לחזור - רואים כבר מקצת הדברים בצרפת, זה יכול לקרות גם בארה"ב. לא רואים את ההתעצמות האדירה של האויבים? מדוע הנכונות הטיפשית הזאת לוותר כל כך בקלות על ההישג האדיר שהושג בעמל רב ועם אלפי קורבנות, משך מאה וחמישים שנה בארץ. כדי להשיב על כך צריכה לקום ועדה אחרת (לא של משפטנים!), של אנשי רוח ומדעי החברה, היסטוריונים, אסטרטגים ופסיכיאטרים לבחון את הסיבות לתופעה הזאת בעם היהודי ובמדינת ישראל, להסיק את המסקנות ולהראות את הדרך הנכוחה.