בין מקורביו של רה"מ אשר יצאו להגן על שמו הטוב לאחר פרסום דוח וינוגרד, הפליא עד מאוד לעשות חברו הטוב של אולמרט, ה"ה טומי לפיד.
עוד בראשית דבריו ה"ה לפיד הצהיר כי הוא "מצפה שכל העלוקות שמצצו את דמו של רה"מ יחנקו", ודבריו הנעימים אלה היו כאמור רק הפתיח המרמז על הבאות.
יואב צור, אב ששכל את בנו איתמר במלחמת לבנון השנייה, הביע את דעתו כי על ראש הממשלה להתפטר מתפקידו. כצופה, התרשמתי מאוד מהאב השכול אשר דיבר בצורה שקולה, בטון תרבותי ובאצילות.
לא כן לפיד. הוא תקף את האב השכול בפראות חסרת שליטה: "לא יכול להיות שאב שכול ידבר כמו שאתה מדבר... תתבייש לך! העובדה שמישהו הוא אב שכול לא נותנת לו זכות לגדף בצורה הכי מעליבה, כמו שאתה עושה".
להבהיר,
א. יואב צור לא גידף ולא העליב את ראש הממשלה.
ב. בתגובתו, הוכיח לפיד כי הוא מנותק מהמציאות, ומתנהג כחסר שליטה. אי-לכך אינו ראוי להצטרף אל שולחן הדיונים! לא ייתכן שאדם ימציא מציאות בהתאם לצרכיו. אך זה מה שעשה לפיד כאשר כינה את דבריו של צור "גידופים" ו"עלבונות".
מי שרוצה להיווכח במו עיניו ובמו אוזניו לעובדות כהווייתן, מוזמן לצפות במופע האימים של טומי לפיד.
אין כל ספק שהמציאות מלמדת כי דווקא טומי לפיד הוא שגידף, ולא האב השכול, ולא נותר לי אלא לנסות ולהבין את דברי הבלע שפרצו בלי רסן מפיו של איש הציבור וח"כ לשעבר, מר טומי לפיד.
לפיכך אני שואלת:
א. למה טוען מר לפיד כי "לא יכול להיות שאב שכול ידבר כמו שדיבר יואב צור?" האם לא שמע במו אוזניו כי אכן הדבר יכול להיות?
ב. למה חושב הלפיד הזועם כי אב שכול צריך להתבייש? הנה אני עצמי בת שכולה ואף פעם לא אמרו לי כי עלי להתבייש בכך. לנו המשפחות השכולות יש סיבה לכאוב, לבכות, להתגעגע, לכעוס... אך להתבייש?! להתבייש?!
ואולם, אליבא דלפיד המשתולל, על יואב צור להתבייש... המממ... ייתכן שהוא צודק: עליו להתבייש בכך שבנו הקריב את חייו למען אדם כמו טומי לפיד, במיוחד הוא צריך להתבייש כי בנו מת בשביל שטומי לפיד יגדף אותו על כך. אכן בושה גדולה!
גסות הרוח של טומי לפיד אינה מפתיעה אותי. למעשה, היא לא מפתיעה אף אחד. הלפיד המשתולל כבר הספיק לגלות לנו באין-ספור ראיונות טלוויזיה את מזגו התוקפני ואת יכולותיו הגבוהות בתחום האלימות המילולית.
שפלות קומתו כפי שהתבטאה במשדר הטלוויזיה - לא הפתיעה כלל וכלל. ההפתעה באה מכיוון אחר - הטלוויזיה הישראלית. שהרי הטלוויזיה הישראלית מכירה את טומי לפיד על התבטאויותיו השפלות, שאינן בוחלות בשום אמצעי, ולכן נמצאנו למדים כי דווקא משום כך אירח ערוץ 2 באולפנו את ה"ה טומי לפיד.
ואין תימה, שכן על לוח לִבָּהּ של האתיקה הטלוויזיונית חרות זה מכבר הדיבר האחד-עשר: "לא תצנח ברייטינג". לשם כך יוקרבו כל הערכים הזוטרים ויוכשרו כל האמצעים, כולל עסקה עם הלפיד האדום: הוא יספק את ליטרת הרייטינג באמצעות פרובוקציות שפלות ושלוחות רסן - והטלוויזיה בתמורה לשירותיו הנמוכים תספק לו במה להשמיע את דעותיו בצורת גידופים וכהאשמות הנאמרים בנימה הגובלת בטירוף.
אין לי אלא להביע זעזוע עמוק על שיתוף פעולה זה, ועל הערוץ אשר אינו בוחל בשום אמצעי, גם לא בפגיעה בוטה ונמוכה בבטן הרכה של כולנו, במשפחת השכול, אותן משפחות שבזכותן אנו חיים.
אין לי אלא להביע את שאט-נפשי מהתרבות שהטלוויזיה הישראלית מעודדת ואחראית ליצירתה, כגון: "הדוגמניות", טלנובלות ישראליות תת-רמה, ושדרני חדשות חמורי (וחמורות) סבר, המטיחים בנו בחשיבות עצמית מעוררת גיחוך, ידיעות הצבועות בדעותיהם האישיות, וכגון, הופעה זו של אדם גס-רוח כטומי לפיד.
לוּ רצתה הטלוויזיה באמת ובתמים להגן על ראש הממשלה, יכלה להביא אדם שישמיע לציבור הצופים טיעונים אמיתיים, מהותיים, עובדתיים שבדרכי נועם ייאמרו - כפי שדברי טעם נאמרים. לו רצתה הטלוויזיה לקיים דו-שיח, או איזה שהוא דיאלוג בין אב שכול לבין מי מאדריכלי מלחמת לבנון - הרי שיכלה לעשות כן בצורה תרבותית, עניינית, המכבדת את צופיה והמכבדת את מתיה. לצערי, תוכנית זאת, שבה השתתף הנ"ל, אינה מוכיחה שזה אומנם רצונו של הערוץ המוביל.
ואין אני מלינה סתם; ככל שעובר הזמן, כך אני שלמה עם החלטתי שלא להחזיר את הקופסא המרעילה הביתה. אם זרקתי אותה בגלל תוכניות כמו "הדוגמניות", טלנובלות ישראליות תת-רמה ושדרני חדשות חמורי (וחמורות) סבר המטיחים בנו בחשיבות עצומה מעוררת גיחוך ידיעות הצבועות בדעותיהם האישיות - הרי שלא אחזיר אותה לביתי בגלל הבמה שהיא נותנת לאדם כטומי לפיד.
ולטענת ההגנה של ערוץ 2 אגייס בעבורה את הגנת הכורח! דהיינו, "לא הייתה לנו בררה. חיפשנו וחיפשנו מי יבוא להגן על ראש הממשלה... ולא מצאנו... אלא את הלפיד המתלהם".